אלו דברים לשבת פרשת ניצבים-וילך תשע"ז

.
הרב שג"ר*:

"באחד משיחותיו מלמד רבי נחמן מברסלב כך:

' כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדונינו מכל אלוקים' (תהילים קלה) , דוד המלך עליו השלום אמר: כי אני ידעתי, אני ידעתי דייקא, כי גדולת הבורא יתברך אי אפשר לומר לחבירו ואפילו לעצמו אי אפשר לספר מיום ליום, לפי מה שמזריח לו ומתנוצץ באותו היום, אינו יכול לספר לעצמו ליום שני הזריחה והתנוצצות של גדולתו יתברך שהיה אתמול. ועל כן אמר:' כי אני ידעתי', אני ידעתי דייקא, כי אי אפשר לספר כלל.** 

למעשה, לדעת רבי נחמן, לא רק שהאמונה היא שפה פרטית - היא כלל איננה שפה. זהו הקושי בהצגת האמונה. תמיד יישאר סרח עודף בלתי ממולל, מסתורין ואינטימיות שלא ניתן וגם לא ראוי לחשוף, שכן חשיפה כזו היא הפרת האינטימיות של האמונה.^ איני מתעלם מהרובד הציבורי-פומבי של האמונה, מהיותה , בסופו של דבר, גם שפה ציבורית; אולם הקולקטיביות של האמונה היא הצעד השני, לא הראשון."


שבת שלום
      ג'ף


*הרב שג"ר  במאמר שנקרא "אמונתי - אמונה בעולם פוסטמודרני" בתוך הקובץ "לוחות ושברי לוחות הגות יהודית נוכח הפוסטמודרניזם" ,הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד ומכון כתבי הרב שג"ר  בעמ' 407-408

** שיחות הר"ן, א. בהמשך מצטט רבי נחמן את דברי הזוהר הקדוש על הפסוק 'נודע בשערים בעלה' בהם נאמר:'כל חד...לפום מה דמשער בליביה ( ספר הזוהר, א, פרשת וירא, דף קג ע"ב)
^ בהערת שוליים כאן מפנה הרב שג"ר לדברי י. ליבוביץ'. ההערה הושמטה לעת עתה, משיקולי דוחק השעה.