אנשים הם שונים.
דה.
אנשים שונים חושבים אחרת.
מה ? באמת ?
בגילי המופלג - יחסית כמובן - שמתי לב לתופעה המשונה הזאת - שיש דפוסי חשיבה שונים, בזכות כמה דיאלוגים שקיימתי לאחרונה ב"אקדמיה" של הפייסבוק. כיליד ארה"ב וכבוגר "מערכת החינוך" שלה, עד כיתה ז' ( כולל ) - אני נוטה "לתת קרדיט" לאנשים. אבל יש גבול לכל דבר, ולאחרונה התחלתי "לחתוך".הבנתי שיש אנשים שמבחינתי "מדברים שטויות" וחבל על הזמן והעצבים שלי שכרוכים בעיון בדבריהם.
אחד הדברים המופלאים בעולם הוא הגיוון העצום שלו.
נתעלם לרגע, מהעולם הפיזי, הביולוגי או הגאוגרפי. הביטו בעולם הרוח שמוצא את ביטויו בין דפי הספרים בספריה הנפלאה של ירוחם. תמצאו שם את צבי ינאי, קפקא, לאה גולדברג, הרב סולובייציק, השל, זלדה, שייקספיר ואפלפלד ( רשימה חלקית מאד כמובן ). עולמות שונים, עולמות מגוונים, וכן הם אינם מוצאים אחד את השני אלא דרים בכפיפה אחת. בינינו אבל, נמצא אנשים ש"עושים סלקציה" ביטוי קשה. ראיתי אגב כותרת של ספר של איש תקשורת אירי מופלא, שבניגוד לאחרים שמניתי לעיל יבדל הוא לחיים ארוכים הכותרת היא "שייקספייר קשה אבל גם החיים". סלקציה במובן הזה שעיקר ענינם בX ולא בY. מדעי הטבע מדברים אליהם, הא ותו לא. שירה מדברת אליהם, הא ותו לא. ספורט מדבר אליהם, הא ותו לא........מדבר/ת אליהם הא ותו לא. "צר עולמי" כפי שאמרה המשוררת , " כעולם נמלה".
תודה אגב לאברשה, המורה שלי לספרות ולעוד כמה דברים, מהתיכון. "תיכון חדש" קראו למקום. "אין חדש תחת השמש" אמר קוהלת. "ואני חולק על קהלת" הפטיר השל בראיוון האחרון עימו.
ומה לגבי הפרגמנטים, השברים, החלקיקים, דברי הדברים שמרכיבים את חיינו ?
ומה לגבי השלמות, השלמות הנחזית או זו הנעלמת מן העין ?
עולמו של הרב קוק ( האב) או עולמו של פרנץ קפקא ?
עולמם של הפוזיטיביסטים או זה של הפרגמטיסתים ?
ומה לגבי ילדי ביאפרה, ילדי תימן, ילדי סוריה, ילדים כאן וילדים שם, במקומות ששימוס היני המנוח קרא "המקומות הפצועים" מקומות שוטטי דם, על פני כדור הארץ.
הילדים של ארצות הברית, ארץ שפעם היתה "גדולה" מנהיגה.
פלויד ג'ורג' ז"ל.
איאד אל־חלאק ז"ל.
קורבנות הקורונה - שכל אחד מהם יש שם.
קורבנות "השיטה" - עלומי השם.
עת הקפה השני של הבוקר הגיע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה