אביבה גוטליב זורנברג.
על אף שאביבה זורנברג, חיה ויוצרת בתוכנו, נדמה ששמה ועבודתה אינם מוכרים דיים לציבור הישראלי הרחב.
במבוא לספרה על ספר בראשית Genesis; The Beginning of Desire ("בראשית: תחילתו של איווי" בהוצאת JPS טרם תורגם). אומרת זורנברג :
אם בתחילה, נראה הטקסט המקראי מוכר, ואילו החיים נראים מוזרים, דורשים הנחיה והדרכה מפי יודעי חן, בשלב מאוחר יותר, ייתכן ויתהפך המצב: החיים נראים מוכרים, החיים רוכשים תבונתיות חדשה בזכות השימוש שעושה רש"י במקורות מדרשיים ואילו כעת, הטקסט המקראי המקורי נראה מוזר, בלתי יציב ומחייב פרשנות מחדש. (שם עמ' xiv)If at first the text seems familiar, while life is strange, needy of privliged guidance, at a later stage of reading the situation may be reversed: life aquires a new familiarity, a new intelligibility, in the light of Rashi's deployment of midrashic sources, while the original text suddenly seems alien, uncanny, needy of reinterpretation.
התובנה הנ"ל של זורנברג באה בעקבות הצגת דוגמאות של פרוש רש"י לשני סיפורי בראשית, בהם מתוך המדרשים על התורה, ניכרים יחסי הגומלין בין הספור המקראי לבין מה שאנחנו יודעים -ולא יודעים - על החיים. הסיפור האחד הוא לידתם של בני יוסף במצרים . זורנברג ממקדת מבטה על דברי רש"י על ברא' מא:נ "בטרם תבוא שנת הרעב, מכאן שאדם אסור לשמש מטתו בשני רעבון". התורה, אליבא דרש"י , שמתבסס על דיון בתלמוד הבבלי במסכת תענית יא ע"א, מלמדת אותנו "עקרון משפטי" הנלמד מעיון מדוקדק בטקסט. "החיים הם שטח לא ברור, הם דורשים מצפן, הדרכה מהתורה." התורה מאירה על החיים. דברי זורנברג בעמ' xiii שם. אם רש"י מביא הערה/ הארה בנוגע ליחסים בין בצורת-רעבון לבין מיניות, ניתן לקרוא שוב את הטקסט המקראי באור הזה. נוכל לחשוב על מצבו של יוסף במצרים במונחים של פוריות , מיניות, בצורת ושחיתות. תחושת הנורמליות של יוסף בארץ זרה, באה לביטוי בפוריותו באין דאגות. הערת רש"י נותנת לנו תובנה לגבי המאבקים הפנימיים של יוסף בארץ זרה.
הדוגמא השניה של זורנברג נוגעת להערת רש"י לבראשית כד:סו."ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו". אומר רש"י: "דרך ארץ כל זמן שאמו של אדם קיימת כרוך הוא אצלה, ומשמתה הוא מתנחם באשתו". הערתו ה"פרוידיאנית" של רש"י אליבא דזורנברג, על דינמיקה משפחתית שבחיים נותנת לנו מפתח, כדבריה, להבנת הספור המקראי עצמו. זורנברג מזכירה לנו כי ישנו פער של שנים רבות בין מות אמו של יצחק לבין מפגשו עם רבקה. הערת רש"י על רקע הפער הזה, מובילה אותנו להרהר ביחסים שבין יצחק לבין אמו, חייה ומותה וטיבה של הנחמה שהוא מוצא לבסוף אצל רבקה.
להבין את יצחק, שרה ורבקה, פרושו בסופו של דבר, מלמדת אותנו זורנברג, להבין את עצמנו, מחדש. הדברים אמורים כמובן גם לגבי הספורים על יעקב אבינו , שזורנברג מכנה "כל אדם" Everyman בעקבות פרושו של ה"מי השילוח" ( ר' מרדכי יוסף ליינר ) לפרשת וישב.
אם זורנברג הפנתה אותנו לקשרי הגומלין שבין עולם התורה, סיפורי האבות לבין חיינו אנו, הרי שהרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ , ממקד גם הוא את מבטנו לעבר המתח הקיים בין ה"חוץ" "לפנים". אני מפנה לדברי הרב על פרשת ויצא בספרו - שבעברית ב"ה - חיי עולם - בהוצאת "מגיד" ו"שפע", בעמ' 63 ואילך.
לסיום כמה מילים על מחבואים. אתם מכירים את המשחק ; אחת הואריציות המצויה עמדי היא "מחבואים ספרים". דווקא הספר שאותו אתה מחפש לא נמצא במקומו על המדף. וכך חפשתי את "שעת החסד" של עמיחי, לעיין שוב בשיר "אדם בחייו". אמנם השבוע, בעבודה, הגעתי לשיר הזה בגוגול, אבל לפעמים אתה מבקש לאחוז בכריכה הקשה של הספר.
וכך מונח לפניי, כעת, ספרו האחרון של יהודה עמיתי, פתוח סגור פתוח חלף מה שחפשתי.
חיפשתי פה, חיפשתי שם, בין דפי הספר האחרון של עמיחי.רשמתי ומחקתי שורות, הצטערתי שאין לי תוכנת ניקוד. לבסוף מצאתי קטע שירה שלא הכרתי. אחרי שקמתי מהרצפה, אחרי שהקטע זרק אותי לאורכו ולרחבו של החדר, עד הקיר - כיוון שאני מכיר את המקום עליו הוא מדבר - אני מביא בפניכם את קטע השיר , מספר 24 מתוך "ירושלים ירושלים/ למה ירושלים" (עמ 152 שם, בהוצאת שוקן) :
"ברחוב רמב"ן בירושלים, ראיתי מגרש משחקיםשבו נדנדות ושאר כלי משחקים לילדיםוראיתי שכל הילדים נדחקים אל הנדנדה הישנהשצבעיה מתקלפים ולא אל הכלים החדשיםוהמבריקים והמשמחים יותר.וראיתי הרבה עצים וכל הכלביםרצים אל עץ אחד וכל הילדיםמתחבאים מאחוריו במשחק המחבואים."
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה