רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום שלישי, 27 במאי 2014

אלו דברים לשבת פרשת נשא תשע"ד


"קו קו"
"קו קו"
זהו הצליל ששמעתי השבוע בוקע מן העץ שלנו בחצר.
התלבטתי אם לקרוא לו צפצוף של ציפור או ציוץ של ציפור.
מדובר בבוקר.
בוקר יום ג', "היום השלישי בשבת שבו היו הלווים אומרים
בבית המקדש מזמור לאסף;
א-לוהים ניצב בעדת אל...
עד מתי תשפטו עוול",  שואל המשורר
"ופני רשעים תשאו..
שפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו
פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו."
ראיתי גם את הציפור.
הציפור בצמרת העץ.
נזכרתי מיד בשיר של וואלס סטיבנס
"על ההוויה כפשוטה"
"of mere being."
ציפור זהוב כנף רואה סטיבנס
בצמרת העץ; הציפור שרה
"שיר ללא משמעות אנושית
ללא תחושה אנושית, שיר זר".
A gold- feathered bird"
Sings in the palm, without human meaning
"Without human feeling, a foreign song
המסקנה שסטיבנס מסיק מהחיזיון הזה היא זו:
You know then that it is not the reason"
"That makes us happy or unhappy
"אתה יודע אז, שאין זו הסיבה שגורמת לנו
להיות מאושרים או אומללים."
פרשת השבוע, פרשת נשוא נותנת לנו מבט
אחר על האנושות ועל האנושיות שלנו.
הפרשה חוזרת שנים עשר פעמים על
קרבן הנשיאים
נשיא נשיא וקורבנו
והשאלה היא לשם מה הפירוט החוזר הזה
שנראה לכאורה מיותר לחלוטין.
מדובר הרי באותו הקרבן בדיוק
לכל נשיא ונשיא.
ובכן כפי הנראה, לא. על אף
הסטנדרטיצזיה, כפי הנראה, ישנו
ייחוד לכל קרבן וקרבן כפי שכל נשיא,
וכל אדם מיוחד לעצמו,
לפי שמו; "לכל איש יש שם
שנתן לו א-לוהים
ונתן לו אביו ואימו"
כפי שירה הידוע של של זלדה.
כך שירו של אליאב בן חלן
"קרבנו קערת כסף אחת, שלושים ומאה
משקלה, מזרק אחד כסף, שבעים שקל
בשקל הקודש, שניהם מלאים, סלת
בלולה בשמן- למנחה. כף אחת, עשרה
זהב, מלאת קטורת. פר אחד בן בקר
איל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה.
שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים
בקר שנים, אילים חמישה עתידים חמישה
כבשים בני שנה חמישה.
זה קרבן אליאב בן חלו."
נסיים בדבריו של טוביה ריבנר,
שבשיריו אני שומע הדים, כאלו ואחרים
לשירת סטינבס. אומר ריבנר בראיון
איתו לא מזמן: "עכשיו העצים קרחים.
כשהענפים מלאים אני יכול לשבת שעות
ולהביט בתנועה של העלים.
זו מוסיקה. זה ריקוד."*
שבת שלום
 ג'ף

*http://www.haaretz.co.il/gallery/literature/.premium-1.2002049

אין תגובות:

פרסום תגובה