רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום רביעי, 25 ביוני 2014

אלו דברים לשבת פרשת חוקת תשע"ד


הדברים של י. לייבוביץ על פרשת השבוע, פרשת חקת, בספרו "הערות לפרשיות השבוע"*, העבירו בי צמרמורת. דבריו, שם, על המנהיגות - על רקע הגילויים שחזינו בהם - במהלך הבחירות האחרונות לנשיאות, מגלים משהו על עוצמת תבונתו של ליבוביץ ועל כך שהמציאות בנושא זה, לא השתנתה לטובה בעשרות השנים האחרונות.
ליבוביץ מדבר שם על הקשר הגורדיאני שבין המנהיג לבין דורו ועל חוסר האפשרות של המנהיג להקים חייץ בינו לבין דורו; "עליו לשאת בגורל דורו", ואם נגזר על דור המדבר לא להיכנס לארץ - אין שום אפשרות שדינו של מנהיג הדור יהיה שונה מהדין של צאן מרעיתו.
ליבוביץ מביא שם את  הכלל הידוע מעולם הספנות - שאחריותו של קברניט מחייבת שלא ינטוש את ספינתו עד שאחרון הנוסעים נחלץ ממנה. בתקופה האחרונה ראינו יותר ממקרה אחד של קברניט שנוטש ראשון את ספינתו הטובעת (ספינת קיט איטלקית ומעבורת קוריאנית). והנה מסתבר לנו בתקופה האחרונה שבכירים מבין הפוליטיקאים שלנו נטשו אותנו לטובתם של אילי הון למיניהם. ואולי מעולם לא היו איתנו ?
כיצד יכולה מנהיגות "שאיתנו" לגנוז את דו"ח אללוף עוד לפני שייבשה עליו הדיו ?
וכמה מילים על שגרה.
שגרה היא דבר נוראי כשם שהיא הכרחית.
כך , אליבא דוולאס סטיבנס, היא המציאות; נוראית והכרחית כאחת. (ראו שירו the plain sense of things ) אולי,  אולי , מכאן המופלאות שבה.
הצד הנוראי של המציאות מלווה אותנו מאז חטיפת נפתלי, גיל-עד ואייל.
חלק ממנהיגנו טוענים כי יש למנוע מהפלשתינים את שגרת יומם כל עוד אין השגרה עמנו והבנים אינם בבית.
אפשר להתווכח על התבונה של הצעה זו. לא כאן. אפשר להצביע - בעצב - על כך שבחלקים בציבור הישראלי , השגרה חזרה די מהר למקומה. לא כאן.
אני לא יודע מה לעשות עם השגרה, ועם המציאות הנוראית וההכרחית. אולי משום כך, אני נובר בספרים, בדברי חכמים, על התורה, על העולם, ועל האמונה.
בשבוע שעבר הפניתי למאמרו של הרב שג"ר "אמונתי". השבוע אני רוצה להביא מדבריו במאמר שמופיע בספר "לוחות ושברי לוחות" לפני ה"אמונתי", דברים מתוך מאמר שנקרא "מחלוקת וצמיחה". ואלו דברי הרב שג"ר, שם:
"...המאבק של העולם המאמין כיום הפוך מהמאבק של רבי נחמן על האמונה. רבי נחמן התמודד עם ההשקפה הרציונלית המדעית היהירה, שחשבה שתוכל לתת הסבר מדעי לכל תופעות החיים. זה היה האיום על האמונה בזמנו, בזמן השפת אמת, וגם בזמנו של הרב קוק. היום ההתמודדות היא בדיוק הפוכה. היא איננה עם המדע, שהרי אף אחד כבר לא מאמין שהמדע יכול לספק תשובות מוחלטות. גם האידיאולוגיות הגדולות כמו הלאומיות והסוציאליזם, שלפחות בגרסאות מסוימות שלהן נשענו על תפיסות יודעות-כול שהתיימרו להציע הסבר לכל תופעה, ירדו מגדולתן. ההתמודדות כיום היא דווקא עם העולם הפוסטמודרני הרלטיביסטי. אין זה עולם המציג בהתרסה כלפי המאמין אמת אחרת, הסותרת את האמונה; זהו עולם שאין בו אמת כלל. מבחינה זו המצב של הראי"ה ושל רבי נחמן היה נוח הרבה יותר. משום שכל שיטה היא, בסופו של חשבון, שיטה שניתן למצוא בה את ההשגחה האלוקית; ברגע שמישהו מציע שיטה כלשהי, אפילו היא תפיסה  כופרנית כמו המרקסיזם, הוא מצביע על סדר והיגיון במציאות, וסדר והיגיון משמעותם השגחה. בנקודה זו יבוא המאמין, יתרגם את ההיגיון ליד ה' הנעלמה וימצא את מקומו בתורה. הבעיה שלנו היום היא שאין שיטה, ולכן אין יכולת לבצע את התרגום הזה. העולם שעמו אנו מתמודדים הוא ללא סיפור.
אולם גם בעולם שלנו, בעולם המפורר והרלטיביסטי, ניתן למצוא את הניצוץ. יתרה מזו, וכאן אני נוגע בנקודה עדינה ועמוקה, דווקא העולם הפוסטמודרני יכול להביא לאמונה הרבה יותר עמוקה, זו של הנסתר והמיסטי. זאת מכוון שכל זמן שאנו נמצאים בשיטה או במערכת מסוימת , אנו סופיים, ואיננו יכולים להגיע למגע ישר עם האינסוף.
ניתן לראות במהלך זה עצמו, המהלך של קריסת החוקיות, את פעולת ה' בהיסטוריה: ככל שהעולם מתפתח כליו מזדככים. הכלים הפילוסופיים ואפילו המדעיים הפכו להיות יותר גמישים. העולם שלנו הוא עולם של ביטוש הכלים, המאפשר הופעת אורות גבוהים יותר, כמתואר בקבלה <הערת שוליים: ראו ספר הזוהר, א, פרשת נח דף סה ע"א>. דווקא כאשר נשברת החוקיות המדעית ונוצר משחק של ריבוי אפשרויות, אנו עשויים לראות את האינסופיות של הקיום. להבין שמה שקיים הוא רק אחת מתוך מלוא האפשרויות הטמונות באינסוף ברוך הוא. כך עשוי הרלטיביזם להוביל לאמונה ברמתה המיסטית, כאשר הרלטיביזם עצמו ייתפס לא כמשחק, או כהעמדת פנים, אלא כביטוי לאין סוף האפשרויות הגלום באלוקות. כך יכולה השבירה הפוסטמודרנית להיות שוברת הפסילים והאלילים - שום דבר איננו אבסולוטי זולתו יתברך - ולהביא אותנו למפגש בלתי אמצעי עם הקב"ה."^

שבת שלום וחודש טוב
        ג'ף


* י. ליבוביץ, הערות לפרשיות השבוע, הוצאת אקדמון,  עמ' 101-99
^הרב שג"ר ,"לוחות ושברי לוחות, הגות יהודית נוכח הפוסטמודרניזם" הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, ומכון כתבי הרב שג"ר, עמ' 402-400



אין תגובות:

פרסום תגובה