עלה בדעתי זה עתה, כי שיש סמליות מסויימת שרובין ויליאמס זצ"ל הלך לעולמו בשבוע של פרשת עקב.
אך לפני שנגיע לסמליות, משהו על השעה. השעה (בסביבות) ארבע לפנות בוקר ובהכרח נזכרתי בקליפ הבא :
הסתבר כי אין זה הקליפ או ההרצאה היחידה בנושא השעה ארבע לפנות בוקר ברשת ( ב"טד").
והיה עקב תשמעון.
המרחק שבין העקב לאוזן, בין החומר לרוח, בין המצוות הקלות שאדם דש בעקביו (רש"י על אתר) לבין המצוות ה"כבדות", המרחק הזה הוא כמו "ההווה / [ש] אינו אלא תחנון נואש / להישאר במקום" (יהודה עמיחי).
והיה עקב תשמעון.
המרחק שבין הצחוק והשמחה השמימיים לבין הדיכאון העמוק שדרו בצל קורתו של איש אחד ששימח רבים ושהלך לעולמו השבוע.
וכבר סיפרו חז"ל, כי "אנשי בדוחי" ש"מבדחין עציבי", הבדחנים בשוק המבדחים את העצובים (תענית כב ע"א) הם בני העולם הבא.
יהי זכרו של רובין ויליאמס ברוך
שבת שלום
ג'ף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה