לכבוד השנה האזרחית החדשה ולכבוד שבת פרשת שמות אנו מתכבדים לארח כאן, בבלוג, "חבר מהפייסבוק".
"קו 58" שמו.
"אלו דברים" הפעם, מתואם עם "קו 58" אך הוא ביקש לשמור על פרטיותו ועל כן אישר למסור אך זאת: ששמו לקוח מקו האוטובוס שמחבר בין בירת הנגב לפנינת הנגב.
בנוסף אישר קו 58 ל"אלו דברים" להביא כאן את ברכתו לשנה האזרחית החדשה :
קו 58 מאחל לכל נוסעיו ולכל קוראיו שנה אזרחית חדשה טובה יותר מקודמתה.
שנת שלום ובטחון. שנת תמיהה ותימהון.
שנת עשייה ושבתון.
שנת שינה ופיקחון. שנת הומור שתחילתה בהומור עצמי והמשכה בעין טובה.
שנה של הרמוניה ואירוניה בשלש שורות.
שנה של שמיים ושל מדבר.
הברכה הזאת שנרשמה בסמרטפון בשני בתים של שלוש שורות כל אחד, מופיעה בפייס בשני צמדים של שתי שורות.
השוני הבלתי מתוכנן הזה, הפער - סטיית התקן - בין התכנון לביצוע, מזכירים לי דברים אחרים שהופיעו בפייסבוק, דברים של הרב דר' נתן לופז קרדוזו על התפילה.
אומר הרב קרדוזו, בין השאר:
" In some way [prayer] wants us to realize that feeling at home in our world is one of the greatest existential threats that confront us. To live is to possess the art of being a surprised guest in this world, not a tenant."
"במובן מסוים התפילה רוצה מאתנו להכיר בכך שהתחושה שאנו בעלי הבית בעולם היא אחד האיומים הקיומיים הגדולים ביותר שעומדים בפנינו. לחיות משמע לשאת באומנות היותך אורח מופתע בעולם ולא דייר."
בעקבות דברי המשורר רוברט פרוסט על כך ששירה היא מה שהולכת לאיבוד בתרגום, ער אני למגבלות התרגום שלי הנ"ל . יקל עלינו, אולי, להבין את הדברים אם נזכר במה שאמר השל בתום צעדה שהשתתף בה יחד עם מרטין לותר קינג ג'יוניר במסגרת המאבק לשווין זכויות בארה"ב בשנות הששים; השל אמר שהוא "נשא תפילה באמצעות רגליו".
מלכתחילה שקלנו להתייחס כאן לפסק הדין של בית המשפט העליון שניתן השבוע ב"פרשת הולילנד". לעת עתה נסתפק בהערה הלקונית "צריך עיון" ובתקווה להשלים החסר בהמשך.
לסיום, הנה שתי פסקאות מתוך השיחה של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, על פרשת שמות מתוך ספרו "חיי עולם שיחות על פרשת השבוע"*:
"הטעם הפשוט להזכרת יציאת מצרים בכל יום, הוא לא רק כדי להיזכר בסיפור ההיסטורי, אלא מפני שמעגל החיים, ואפילו המעגל של כל יום ויום, הם תמיד בתבנית הזאת. מעגל הגלות והגאולה עומד בבסיס החיים שלנו. ומצד זה, סיפור יציאת מצרים הוא אכן סיפור בהיקף אחר משאר סיפורי התורה - הוא הסיפור המרכזי של המציאות."
"מציאותה של הגלות והאפשרות להגיע לגאולה קשורות, אם כן, שתיהן, בשאלה היסודית כיצד האדם רואה את מציאות החיים שלו. ברגע שאדם מגיע להכרה שהמציאות עצמה איננה כתיקונה, ושצריך לשנות את סדריה מעיקרם, הוא הגיע למקום בו הוא יכול להתחיל בתהליך של גאולה."
*הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, "חיי עולם שיחות על פרשת השבוע", ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים , בעמ' 121 ובעמ' 125
Happy New Year
ושבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה