רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום ראשון, 8 באוקטובר 2017

רשימות על השל 08/10/17 שעה 12:47

לפני כמה דקות שמתי בפייסבוק את הציטוט הבא של השל :

טוב ורע אינם ערכים בדומה לערכים אחרים. הטוב הוא החיים והרע הוא המוות.
א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 295

איך הגעתי לזה ?

ראיתי הבוקר ידיעה בטמקא* על הגשת כתב אישום בגין התקיפה באיכילוב לפני כשובעיים. היתה שם תמונה של אשה, די יפה, תחת הכותרת : "אני השטן שלך". היא זאת שהיתה מאושפזת, לא היתה מרוצה מהטיפול וקראה לבעלה ולחבירו "לטפל"  במי שלא מצאו חן בעיני הגברת. על פי הידיעה, הבעל ברח לחו"ל. "גבר גבר".
על כל פנים הזדמנויות לתהות אחר הרוע קיימות מאז ומתמיד, ולמכביר בעולם שלנו.
להשל, לא היתה תשובה חותכת מלאה סופית וטובה לבעיית הרוע. ( את זה למדתי או אני מסיק, בין היתר, מהערה של עינת רמון בהרצאתה בכנס השל מלפני כמה שנים לפיה: אצל השל בנושא הגאולה - השאלה פתוחה. אין אצלו, לדבריה, וודאות לגבי בואה של הגאולה. בנוסף אני מבין זאת מעיון בהשל באופן כללי וממה שכתב ב"תורה מן השמיים":


בדברים העומדים ברומו של עולם  התמיהה היא התשובה.

א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות,(חלק א)  הוצאת שונצין, עמ' 50)
חוקרת אחרת במחשבת ישראל ששמה כעת חומק ממני העירה בדברי הפתיחה שלה לאחד המושבים בכנס שחשיבותה של ההבחנה בין טוב לרע היא אחת מנקודת היסוד ב"השל" המופיעה ברבים מכתביו. נושא זה קשור גם לנושא "מותו של אלוהים" שבונדי הקדיש לכך מאמר ב"אקדמות" גיליון כ"ג אלול תשס"ט.
בעקבות הידיעה הנ"ל של הבוקר עיינתי בפרק על הקוצקר ואיוב ב"להט לאמת" ובפרק 36 ל"אלוהים מבקש" המוקדש לבעיית הרוע. הציטוט לקוח כאמור מאלוהים מבקש.
לעניין "הספר", בעיית הרוע ממוקם בתוך הנושא הכללי של הבעיות הקיומיות של ההוויה האנושית ( להבדיל מהנושא הכללי האחר - של "הבעיות הבוערות של התקופה", של כל דור ודור ) . ברור שיש לעתים ממשקים בין שני הנושאים אך לא זה העניין.
השל ב"להט לאמת" אומר :

At times we must believe in Him in spite of Him, to continue being a witness despite His hiding Himself.
A.J. Heschel, A Passion for Truth , Jewish Lights Publishing, p. 302

מכאן, ובהקשר הרחב של דברי השל בפרק הזה ובמיוחד בסופו תחת הכותרת "האחריות של האדם לאלוהים" - סוף הפרק מסתיים עם סיפורו של חברו של השל ש.ז שרגאי על הניצול שואה ברכבת בפולין אחר המלחמה שמניח תפילין לבסוף כי הוא ריחם על הקב"ה. ( ראו שם בעמ' 302 - 303 לספר שטרם תורגם לעברית ) 

המשך יבוא ב"נ
* טמקא זה כמובן ynet  - והשימוש במונח הזה כאן חלף השם באנגלית הוא חסר היגיון nonsensical  אני מודע לכך....

אין תגובות:

פרסום תגובה