רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום שישי, 20 באוקטובר 2017

אלו דברים לשבת פרשת נח תשע"ח



עברנו את השבוע הראשון של "אחר החגים".
עד הבוקר - לא היה לי מושג איך אני, ברשותכם, מסכם כאן ב"אלו דברים" את השבוע. היו לי כמה רעיונות , אך הם לא היו מגובשים. ואז, הבוקר, סיפרה לי אשתי, על סרט שראתה אתמול בלילה וכל החלקים השונים של הפאזל, כל הסיפורים השונים שקרו לי ושעסקתי בהם במהלך השבוע הסתדרו לכדי תמונה אחת שלמה. הסרט הוא על ילד הודי בשם סארו מרחובות קלקטה והסרט נקרא "אריה" ( באנג' Lion).
הבלוג הפעם עוסק בסיפורים. סיפורים סיפורים...אך אחסוך מכם את הסיפורים עצמם, לעת עתה. זה יביא אותנו - לעיקר ולסוף מהר יותר. יש חשיבות מכרעת אמנם לדרך, אבל לפעמים יש חשיבות גם לסוף...להגיע לפואנטה וכו' וכו'
המקצוע "משפטים" והעיסוק בעריכת דין הוא סיפור של "סיפורים". קרה משהו, קורה משהו - בדרך כלל משהו שפוגע קשות "בכיס" של פלוני אלמוני והמערכת הזאת נועדה להסדיר את הענין, לפתור אותו, בדרכי שלום חלף האלטרנטיבה שהיא חלופה עבריינית ואלימה. כל צד מספר לעצמו סיפור...ואח"כ עורכי הדין עורכים את הסיפור ומציגים אותו בפני בית המשפט. ואז בית המשפט מספר הוא את הסיפור שלו. ואם זה לא מספק את הצדדים, הסיפור שסיפר בית המשפט בסופו של דבר,- ונותרו לצד הבלתי מרוצה האמצעים הכספיים והנפשיים להמשיך הלאה - מגישים ערעור ומקווים לסוף אחר או לסיפור אחר.
בפתח ספרו "שערי היער", הציב אלי ויזל את הסיפור הבא:
"כאשר ראה הבעל שם טוב שצרה באה על היהודים , נהג הוא ללכת למקום מסוים ביער ולהתפלל. הוא היה מדליק שם אש, אומר תפילה מיוחדת, הנס המיוחל היה מתרחש והצרה היתה נמנעת.
בהמשך הימים, כאשר היה צריך תלמידו, המגיד ממזריץ' להפציר מול השמיים בנסיבות דומות - היה הולך הוא לאותו המקום ביער ואומר : 'ריבון כל העולמים האזן אלי! איני יודע כיצד להדליק את האש, אך עדיין אוכל לומר את התפילה'. ושוב הנס היה מתרחש.
עוד בהמשך הימים, רבי משה לייב מססוב, על מנת להציל את עמו שוב פעם, היה נכנס ליער ואומר:' איני יודע כיצד להדליק את האש ואיני יודע את התפילה ואבל אני יודע את המקום וזה צריך להספיק'. וזה הספיק והתרחש הנס.
לימים נפל בחלקו של רבי ישראל מרוז'ין להתגבר על צרה שנפלה על עמו. ביושבו על כורסתו, ראשו בידיו, הוא דיבר עם הקב"ה: 'איני יכול להדליק את האש ואיני יודע את התפילה ואיני יכול אפילו למצוא את המקום ביער. אבל כן אוכל לספר את הסיפור וזה צריך להספיק.' וזה הספיק."
ומסכם אלי ויזל זצ"ל בעמוד הבא במשפט אחד:
"הקב"ה ברא את האדם כי הוא אוהב סיפורים"
שבת שלום וחודש טוב
ג'ף

אין תגובות:

פרסום תגובה