מה ל'קו 58' ולבית מדרש ?
כפי שאמרנו בטור הראשון - המדיה - השינויים הטכנולוגיים המופלאים של ימינו משנים את חיינו באופנים שאיננו יכולים להעלות על הדעת. תשאלו את החברה' ממיינד-סט. אנחנו איננו יכולים אמנם להעלות על דעתנו אבל אנחנו חייבים לנסות, וחייבים להתמודד גם עם שהשינויים האקלימיים על גבי הגלובוס , שינויים בטבע ובמזג האויר, וגם עם השינויים בנפש האדם. שינויים בנפש האדם ? יש גבול ללחץ שאדם יכול לשאת.
בעבודתו ההגותית במאה שעברה, העלה אברהם יהושע השל תהיות לגבי כיוון ההתפתחות של האנושות, לאור המהפכות הטכנולוגיות שרק הלכו והעצימו מימיו ועד ימינו. עוד נתעכב אי פה אי שם בטורים עתידיים בהגותו של השל...
בכל אופן, הלחצים המופעלים עלינו, על כל אחד מאתנו, נותנים אותותיהם. בהתמודדות הזאת,
אומרים ההמשוררים ש- שירה עוזרת.
וולאס סטיבנס אמר זאת במפורש: "השירה עוזרת לנו לחיות את חיינו. מדובר באלימות מפנים שנוגדת את האלימות המופנית כלפינו ללא הרף מבחוץ". ישראל אלירז אמר זאת במילים שלו כך, במשתמע בשיר שמתחיל:
"התשוקה לחיות באושר נראתה לאבי
מופרכת מעיקרה"
בהמשך הוא כותב:
"לא שזה הקל עליו את אלימות היש
או את חרון היומיום"
( ההדגשות שלי - אלה מילות המפתח לעניינו )
תורה היא שירה. כך אומרים חז"ל. ראו מאמר של ברוך ברמן ז"ל במגדים* יח-יט שכותרתו "כתבו לכם את השירה הזאת". וראו גם ספרו של אביה הכהן "תפילה לאל חי - מסע הנפש ונשמת השיר בספר תהילים".^
הדברים צריכים כמובן עיון.
הנסיעה ב"קו 58" היא הזדמנות לחשוב על דברים אלו ואחרים. במובן הזה - "קו 58" הוא מעין בית מדרש. נרחיב על כך בטור הבא.
* מגדים בטאון לענייני מקרא בהוצאת מכללת הרצוג - http://herzogpress.herzog.ac
^ הוצאת ישיבת הקיבוץ הדתי , עין צורים, תשס"ז
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה