השבוע אמרתי לעצמי - אולי בעצם אנחנו לא צריכים את השל.
יש לנו, בין השאר, את יואב שורק ("הברית הישראלית"), אלחנן שילה ( "יהדות קיומית") ויהודה ברנדס ( יהדות וזכויות אדם : בין צלם אלוהים לגוי קדוש) , הוגים ישראלים העוסקים בשאלת השפעת שינויי העתים, השיבה לציון, העידן הפוסט מודרני ועוד על הזהות היהודית־ישראלית ההולכת ונרקמת כאן.
אני חייב להשאיר את השאלה ב"צריך עיון" כי היא אכן מצריכה מבחינתי עיון.
אומר בינתיים אך זאת:
השל עסק, בין היתר, בתאולוגיה.
ככלל, נראה לי, שאנחנו כישראלים מבקשים להתרחק מתאולוגיה כמו מאש.
וחשבתי, תוך כדי הטיול היומי עם הכלב במדבר, שעל אף סלידתנו מתאולוגיה, אנחנו הישראלים אוחזים חזק מאד בתאולוגיה ישראלית חדשה.
גרעינה של התאולוגיה הישראלית החדשה היא אמונה יוקדת בעצמנו ובצדקת דרכנו
חלק מאתנו מאמינים באמונה שלמה שזכינו להציץ מאחורי הפרגוד ואנחנו יודעים מהי "התכנית האלוהית" עבור עם ישראל, זכינו לראות במו עינינו את ראשית צמיחת גאולתנו. איזה בטחון !
מן העבר השני חלק מאתנו היינו אלופים בצבא או יוצאי יחידות מובחרות כאלו ואחרות. תנו לנו כל משימה שבעולם, מחילוץ החטופים באנטבה ועד ל - מה שתגידו, קטן עלינו ! אנחנו מאמינים באמונה שלמה שכוחנו ועוצם ידנו עשו את חיל הזה והביאו לתקומת העם היהודי בארצו, בארץ ישראל; אין לנו לסמוך אלא על עצמנו. איזה בטחון !
בין לבין, חלק מאתנו הננו אוהדי ביתר ירושלים, הפועל חיפה, חברי לשכת עורכי הדין בישראל, ההסתדרות הרפואית, הסתדרות המורים, ארגון המורים, מר"ץ, הבית היהודי, מועדון הקניות של איקאה, החברה להגנת הטבע או "וואטאבר", איש איש, אשה ורעותה, חבורה וחבורה כל אחת עם התאולוגיה של עצמה, עם האמונה היוקדת בצדקת דרכה. איזה בטחון !
אשרינו מה טוב חלקנו
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה