רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום חמישי, 5 ביולי 2018

אלו דברים לשבת פרשת פנחס תשע"ח


בהמשך לטור בשבוע שעבר, ובהמשך לכוונה לעסוק כאן בנימוקים השונים ל"צורך " שלנו ב"השל",נעיין הפעם בנימוק שאני קורא לו:"בגלל שהוא יכול לשמש גשר."
הטענה היא שהשל יכול לשמש גשר בין יהדות ארה"ב לבינינו. בנוסף הוא  יכול לשמש גשר בין יהדות "מחקרית - אקדמית" לבין יהדות "פשוטה  ועממית".
כתנא דמסייע לטענה זו אביא להלן מדבריו של הרב דר' פנחס פלאי זצ"ל. הרב פלאי הכיר היטב את שתי הזירות - זו של יהדות ארה"ב וזו  שבארץ ופעל רבות - להנגשת עבודתו הן של השל והן  של הרב סולובייצ'ק לישראלים דוברי עברית. מפעלו של הרב פלאי נושא פרי עד היום.

בדברי הערכה על פועלו של השל, במעמד ציון עשור למותו, כתב הרב פלאי:

"...[מדובר] באיש, אשר לדעת רבים היה הגדול, או מן הגדולים בהוגים היהודיים שבדור האחרון. ככל שאנו מתרחקים מן ההר אנו מסוגלים לראות ראייה ברורה יותר את גובהו ואת כל שפע הצמחייה שיש בו. מורשתו הרוחנית של השל, עם שלא היתה מנותקת מקרקע ההווה שבו צמחה, הרי במהותה היא כזו שלא תשקע במצולות העבר ותשתבח עם הזמן. אין ספק שברבות הימים יחזרו וישובו אליה עוד ועוד לגלות בה מפתחות להבנת ההוויה היהודית מאז ועד עולם. במקומו המרכזי של השל בעתיד הוא נראה משכמו ומעלה בין בני־דורו.
כל כך למה ?
וודאי שהשל תרם תרומה נכבדה לתחומים שונים במחקרי היהדות, אבל באלה היו אולי אחרים בדורו שהגדילו לעשות ממנו ויצרו מפעלים מחקריים סיסטמטיים במדעי היהדות; וודאי שהשל מתגלה בכתביו הפילוסופיים בכמה וכמה ניתוחים מזהירים ופורמולציות מקוריות, אבל גם בכך אין הוא יחיד ואין המחשבה היהודית בדורות אחרונים חסרה הוגים מבריקים ואף מקוריים; וודאי  שהשל מופיע לפנינו כמנהיג אקטיביסטי סולל דרך וכמצפן מוסרי במערכות חברה ואומה בזמנו, אבל לא בודד היה במערכות אלו.
גדולתו של השל  לדורות יבואו היא, לדעתי,  בכך שהוא כרך יחדיו את ידיעותיו הרחבות במדעי היהדות, את מיומנותו ומקוריותו בפילוסופיה ואת להט מנהיגותו בבעיות חברה ואומה. בתרכובת זו , שהיו כאלה שראו בה את חולשתו - שם כוחו וגבורתו.
בחייו, ואף כיום, בחוגים אקדמיים מסויימים האמונים על הכלל של ' לדעת יותר ויותר על פחות ופחות' לא הבינו אותו בשל כך. היקף יצירתו המחקרית הספרותית הוא עצום. הכל יש בה: מן התנ"ך ( ספרו על  'הנבואה', עבודת הדוקטור שלו בגרמנית, 1936 שנשתנה אחר־כך - והשינוי הוא מהותי -לספרו באנגלית 1962 - שתורגם גם לספרדית - על 'הנביאים' ), דרך אבחנת אסכולות שונות במחשבת חז"ל ( 'תורה מן השמים באספקלריית הדורות' - שני כרכים בעברית, 1965)  ועיונים מעמיקים במחשבה היהודית הפילוסופית בימי־הביניים ( ביוגרפיה של הרמב"ם בגרמנית 1936, ומחקר במשנתם של סעדיה, אבן ־גבירול ודן יצחק אברבנאל, 1938) ועד לחסידות ( מאמרי מחקר מקיפים על בני חבורתו של הבעש"ט והספר הגדול על  קאצק ביידיש, 1973),לתיאור חיי יהדות מזרח־אירופה ( 'לה' הארץ, 1952) ולאתגר הרעיוני של מדינת ישראל אחרי מלחמת ־ששת־הימים ( 'ישראל - בת קול לנצח', 1969). על אלה יש להוסיף הזדקקותו, בשורה של ספרים, לבירור נוקב של סוגיות תימטיות מרכזיות בהגות היהודית ( אלוהים ואדם, השבת, התפילה וכו' ).
איך יכול אדם אחד להתפזר על פני שטחים כל־כך נרחבים ? שאלו הם בספקנות. התשובה היא בתופעה עצמה: הנה הוא היה יכול. המאמרים והספרים מעידים על עצמם. כדי לערער על הבניינים המחקריים שבנה יש להצביע  במפורט על בקיעים מסויימים הנמצאים בהם. רוב מבקריו לא כך עשו. הם הסתפקו  בביטול כוללני, בעקימת־אף סנובית. תגובות מסוג זה, אם יש להן  השפעה לשעה, לדורות בוודאי שאינן מתקיימות. שאלה אחרת היא  לא איך הוא עשה זאת, אלא למה עשה זאת ? למה פיזר כוחותיו על פני כל־כך  הרבה שדות ולא עדר בחלקתו הקטנה  להציב בה מפעל־חיים מרשים ?
בתשובה לשאלה זו  מצוי סוד אישיותו המיוחדת של השל. בשבילו לא היה המחקר במדעי־היהדות עיסוק אקדמי בלבד, בחינת 'תורה לשמה' במובן המקובל, אלא, בראש ובראשונה, חיפוש אישי־קיומי אחרי משמעות. משמעות לכל אותן  שאלות אנושיות סופיות של האדם באשר הוא אדם. חיפוש אישי זה עשה כשהוא כל ־כולו בעולמה של היהדות ובקי בחדרי־חדרים של תורתה.
כך חיפש אחר הלפיד שהרימו הנביאים בחוצות ירושלים ושומרון להאיר בו פינות חשוכות בנפש אדם וחברה וכך התדפק על פתחם של  חז"ל, שהכיר אותם יפה כמי שהיו לא רק פוסקי הלכה למעשה, אלא כבני אדם חכמים ורגישים שבבתי האולפנא שלהם ביהודה ובגליל, כמו כאלה שעל גדות בפרת והחידקל, היו שואלים לנתיבות אלהים ואדם; כך התמודד עם ענקי הפילוסופיה היהודית בימי־הביניים, שבין פרדסי ספרד ופרובנס המשיכו לחפש את האמת וכך התייחד  עם צדיקי החסידות  שמתוך בתיהם הצנועים בעיירות אוקריינה ופולין היבהבה ובקעה קרן־אור להאיר ולחמם לבבות בעולם מודרני מנוכר.
הוא לא חקר תקופות אלו בתולדות ישראל לשם מחקר שיוסיף עוד הערה מלומדת במיגדל־השן של האקדמיה - אלא כחיפוש אישי לגלות  במכמניה של יהדות תשובות  בנות ־קיימא לשאלות טורדניות ומכרסמות בעולם שהמשמעות לקיומו עלתה באש הכבשנים של מיידנאק ואושוויץ.
כמדומה שאפשר לכלול  את כל מפעלו הספרותי תחת כותרת אחת: השל בחיפוש אחר משמעות. משמעות לאל חי בעולם אשר גירש מתוכו את האלהים: משמעות לקיום אדם כבן־ברית לאל, כמתקן עולם וכאסיר  התקווה לטוב ולקדוש מעבר לייאוש ולטומאה המקיפים אותו; משמעות לקיום יהודי כשליחות נעלה מעבר לגזירת גורל עיוור. חיפוש זה הוא עורך במורשת היהדות לדורותיה, כשהוא בא אליה עם שאלות בוערות של היום. כך הוא נותן חיים חדשים בגווילים עתיקים. קדושה והוד, חטא ומצווה, וכיוצא בהם - מה הם אומרים לאדם של היום ? זאת שאל ועל כך השיב בכתביו."*

השאלה היא - ואין זו שאלה קלה או פשוטה -  : האם יש עניין אצלנו  היום לעלות על הגשר הזה ? להשתמש בו ?

שבת שלום
    ג'ף

*פנחס פלאי, על השל, עשור למותו, שדמות פא/פב (תשמב) 183-187

אין תגובות:

פרסום תגובה