עו"ד יעקב וינרוט זצ"ל ב"הרצאה האחרונה" שנתן בפני סטודנטים באוניברסיטת ת"א אמר הרבה דברים חשובים ל"דור הצעיר".*
בין השאר, אמר ש"הפילוסופיות הגדולות נכתבו 'מה לעשות' לא על ידי פילוסופים אלא על ידי משוררים וסופרים".
וינרוט סקר בהרצאתו, בין היתר, את דרכו ההגותית, דרך שהתחילה בישיבות ליטאיות, עובר דרך אוניברסיטאות וכלה בעיון בכתבי רבי נחמן מברסלב. "כלה" היא לא המילה המדויקת כאן - כי אצל וינרוט לא היה סוף לתלמודו. באחת השיחות שמעתי מפיו כי לצד כל עיסוקיו הרבים, תמיד דאג ללמוד קורס מבין הקורסים הרבים של האוניברסיטה הפתוחה.
לעניינו , אני רוצה להפנות הפעם לאחד מסיפורי רבי נחמן. מדובר בסיפור בתוך סיפור בתוך סיפור, סיפור של אחד הקבצנים ב"מעשה בשבעת הקבצנים".
זוג יתומים מתחתן ביער, ובכל יום משבעת ימי המשתה, מגיע קבצן מבין חבורת הקבצנים שפגש הזוג ביער עובר לחתונתם, על מנת לברך וליתן מתנה לבני הזוג. המתנה היא בדמות סיפור. לכל סיפור "מוטיב מרכזי". המוטיב המרכזי בסיפורו של הקבצן הגיבן שמגיע לברך את בני הזוג ביום החמישי לחתונתם הוא "מועט המחזיק את המרובה".
ראו בhttps://www.zusha.org.il/story/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%9D-3/
"מועט המחזיק את המרובה" היא מידה הכרחית בעידן שבו אנו מוקפים לא רק בהררי זבל של פייק ניוז, בידור , פרסומות וכדומה לצד הררי מידע מדעי חשוב שלא לדבר על יצירות אומנותיות קלאסיות שעל כל אחד ואחת להכיר ככל שחפצ/ה להיות בן/בת תרבות.
אומר הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ בביאורו לסיפור:
"היום החמישי של המשתה הוא יומו של הקבצן הגיבן, ועל פי הסימנים החיצוניים והפנימיים נראה שהוא בן דמותו של יעקב אבינו.. מבחינה חיצונית קבצן זה גיבן, כלומר: אין הוא יכול להחזיק בעצמו גם את גופו שלו, ולכן בולט מתוכו הגבנון. ואולם, כאמור, דווקא המום הוא שמסמל את תכלית השלמות בתחום זה. הקבצן הגיבן הוא המביא לדרגת השלמות את הכוח של 'מועט המחזיק את המרובה', את היכולת שדבר קטן ומצומצם יוכל לכלול בתוכו שפע בלתי משוער. מידה זו של מועט המחזיק את המרובה היא דרגגה גבוהה בשלטון המציאות, שכן במידה מסוימת יש בה תמיד מעין כוחו של האין־סופי המתגלה בתוך תחום מוגבל וסופי, ובמובן מסוים כל 'מועט מחזיק את המרובה' הוא בגדר נס."^
הטורים הבאים יוקדשו, בלי נדר, להמשך העיון בסיפורו של הקבצן הגיבן ותוך כדי, נראה לאן נגיע...
שבת שלום
ג'ף
*
^ עדין שטיינזלץ, ששה מסיפורי המעשיות של רבי נחמן מברסלב, דביר הוצאה לאור בע"מ, עמ' 184
בין השאר, אמר ש"הפילוסופיות הגדולות נכתבו 'מה לעשות' לא על ידי פילוסופים אלא על ידי משוררים וסופרים".
וינרוט סקר בהרצאתו, בין היתר, את דרכו ההגותית, דרך שהתחילה בישיבות ליטאיות, עובר דרך אוניברסיטאות וכלה בעיון בכתבי רבי נחמן מברסלב. "כלה" היא לא המילה המדויקת כאן - כי אצל וינרוט לא היה סוף לתלמודו. באחת השיחות שמעתי מפיו כי לצד כל עיסוקיו הרבים, תמיד דאג ללמוד קורס מבין הקורסים הרבים של האוניברסיטה הפתוחה.
לעניינו , אני רוצה להפנות הפעם לאחד מסיפורי רבי נחמן. מדובר בסיפור בתוך סיפור בתוך סיפור, סיפור של אחד הקבצנים ב"מעשה בשבעת הקבצנים".
זוג יתומים מתחתן ביער, ובכל יום משבעת ימי המשתה, מגיע קבצן מבין חבורת הקבצנים שפגש הזוג ביער עובר לחתונתם, על מנת לברך וליתן מתנה לבני הזוג. המתנה היא בדמות סיפור. לכל סיפור "מוטיב מרכזי". המוטיב המרכזי בסיפורו של הקבצן הגיבן שמגיע לברך את בני הזוג ביום החמישי לחתונתם הוא "מועט המחזיק את המרובה".
ראו בhttps://www.zusha.org.il/story/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%9D-3/
"מועט המחזיק את המרובה" היא מידה הכרחית בעידן שבו אנו מוקפים לא רק בהררי זבל של פייק ניוז, בידור , פרסומות וכדומה לצד הררי מידע מדעי חשוב שלא לדבר על יצירות אומנותיות קלאסיות שעל כל אחד ואחת להכיר ככל שחפצ/ה להיות בן/בת תרבות.
אומר הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ בביאורו לסיפור:
"היום החמישי של המשתה הוא יומו של הקבצן הגיבן, ועל פי הסימנים החיצוניים והפנימיים נראה שהוא בן דמותו של יעקב אבינו.. מבחינה חיצונית קבצן זה גיבן, כלומר: אין הוא יכול להחזיק בעצמו גם את גופו שלו, ולכן בולט מתוכו הגבנון. ואולם, כאמור, דווקא המום הוא שמסמל את תכלית השלמות בתחום זה. הקבצן הגיבן הוא המביא לדרגת השלמות את הכוח של 'מועט המחזיק את המרובה', את היכולת שדבר קטן ומצומצם יוכל לכלול בתוכו שפע בלתי משוער. מידה זו של מועט המחזיק את המרובה היא דרגגה גבוהה בשלטון המציאות, שכן במידה מסוימת יש בה תמיד מעין כוחו של האין־סופי המתגלה בתוך תחום מוגבל וסופי, ובמובן מסוים כל 'מועט מחזיק את המרובה' הוא בגדר נס."^
הטורים הבאים יוקדשו, בלי נדר, להמשך העיון בסיפורו של הקבצן הגיבן ותוך כדי, נראה לאן נגיע...
שבת שלום
ג'ף
*
^ עדין שטיינזלץ, ששה מסיפורי המעשיות של רבי נחמן מברסלב, דביר הוצאה לאור בע"מ, עמ' 184
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה