רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום חמישי, 16 בינואר 2020

אלו דברים לשבת פרשת שמות תש"ף


על התפר שבין ספר בראשית שבבתי הכנסת סיימו את קריאתו בשבת שעברה לבין ספר שמות שמתחילים את קריאתו בשבת הקרובה; אחרי שבוע לא קל ולפני שבועות נוספים שיהיו לא פחות מאתגרים, שלא לומר מעצבנים ( אפילו כצופים בלבד בזוהמת הביצה הפוליטית ); חשבתי שיהיה זה נכון לעיין קצת ברעיון השבת, על פי השל.

השבת של השל הוא ארוע מעולם האגדה בעיקר יותר מאשר מעולם ההלכה.
כאן צריך להבהיר, בקצרה,  למה השל מתכוון במושגים הללו  - הלכה ואגדה.

אומר השל:

"ההלכה היא בגדר רציונלזיציה וסכמטיזציה של החיים; היא מגדירה, קובעת, מעמידה מידות וסייגים ונותנת את החיים בתוך מערכת מדויקת.  האגדה עוסקת ביחסים הנפלאים־מתיאור שבין האדם למקום, בין האדם לחברו ובין האדם לעולם..........ההלכה עוסקת בחוק, האגדה  - במשמעות החוק."

"אלוהים מאמין באדם" עמ' 291
לעיון נוסף בגישתו של השל לענין הלכה ואגדה ראו שם בעמ' 291 - 292, בפרק 33 ל"אלוהים מבקש את האדם" ( על "בעיית הקוטביות") ובפרק הראשון למבוא ל"תורה מן השמים באספקלריה של הדורות" ( על "דרכי האדם ודרכי המקום")

נחזור לשבת.


בשיחה שנתן בפני הקהילה היהודית באוטאווה קנדה בשנת 1968 הטעים השל :


"השבת הוא הענין המרכזי ביהדות, מקור החוויה הרוחנית, מקור היושרה, המשפחה, הפרט, הרגישות למה שהינו באמת נשגב בקיומנו."

א.י. השל, שיחת אוטאווה, חלק ב ( נמצאת ברשת ונגישה באמצעות גוגול* )

וכן

"הדבר שהוא כל כך נועז לגבי השבת הוא הרעיון המרכזי שלה : השבת לא נועדה לששת הימים אלא ששת הימים נועדו למען השבת. במילים אחרות, ישנה משמעות נסתרת ועליונה לצויליזיה הטכנולוגית שלנו, יותר ממה שנראה במבט ראשון. אין השבת באה לשרת את הצויליזציה הטכנולוגית שלנו, אלא להיפך. הייתי מגדיר את היהדות כאמנות הראייה של המעבר, ראייה מעל ומעבר לצויליזציה הטכנולוגית."

א. י. השל, השיחה בפני הקהילה באוטאווה, 1968

הגותו של השל, לכאורה, אינה מקשה אחת. דרכו רוויה ניגודים וסתירות כאשר ה"דבק המאחד" בין כל המגמות הנוגדות אצל השל  - הוא החיים על פי המצוות, אורח החיים החסידי המסורתי שלתוכו נולד. השל  נולד בוורשה לתוך העולם החסידי הזה כ"בן של אדמו"ר שנועד להיות אדמו"ר"** אשר החיים הובילו אותו להיכלי האקדמיה המפוארים שבברלין לפני שהתגלה קבל עם ועולם שהתפארת הזאת מסתירה קן שרצים מורעל. בעור שיניו ניצל מהכורת הנאצי ונחת בארצות הברית של אמריקה בתחילת שנות הארבעים של המאה הקודמת.

אחד החוקרים המודרניים^ העיר שהשל ביקש להנחיל את רוח השבת בין כתלי גורדי השחקים של מנהטן. שאיפה נאצלת אך משימה בלתי אפשרית ככל הנראה. בהצבת יעדים שכאלה  - משימות בעלי השראה אך בלתי אפשריות - דומה השל לנביא אחר בן זמנו, שיותר מוכר לציבור הישראלי - ישעיהו ליבוביץ.^*

העולם מתקדם במהירות הבזק אחורנית מאז ימיהם ( הלא כל כך רחוקים מאתנו ) של השל ושל ליבוביץ.

השל חש במסר הנצחי ומכאן בחיוניותה הנצחית של השבת. הוא ניסה להעביר מסר זה בספר על השבת שפורסם לראשונה בשנות החמישים של המאה שעברה בארה"ב וזכה לכמה תרגומים לעברית. השל קרא לספר : "השבת ומשמעותה לאדם המודרני".

כתלמיד חכם מובהק שהכיר על בוריו את אוצר העולם היהודי לדורותיו, וכבן לעולם של המאה ועשרים באירופה, עולם שבו הלאום שנחשב עד אז לשיא הנאורות הקים מתוכו משרפות להשמדה שיטתית של העם היהודי ובני אדם אחרים, הגיע השל לתובנות לגבי בעיות יסוד הניצבות בפני בני אדם בתקופה המודרנית. היו לו באמתחתו, הצעות לכיוונים למענה לאותן בעיות.

הנה אחת מתובנותיו של השל מתוך הספר:

הפתרונות לבעיות החמורות ביותר של הקיום האנושי לא יימצאו בוויתור על הישגי הציוויליצזיה הטכנולוגית, אלא בשחרור קיום האדם מן התלות המוחלטת בה.

א.י. השל, השבת, משמעותה לאדם המודרני, תרגום  א.אבן -חן, עריכה ד בונדי, הוצאת מכון שכטר, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עמ' 55

The solution of mankind's most vexing problem will not be found in renouncing technical civilization, but in attaining some degree of independence of it.

A.J.Heschel, The Sabbath, Farrar, Straus and Young, Inc. p..28


השל לא קרא להתנתק או להתנזר מהישגי תרבות המערב. הוא כן קרא להיזהר מאד לא להשתעבד לאותם הישגים; להשתדל לעמוד איתן כבן אנוש עצמאי למול הפיתויים והגירויים המתחרים על תשומת ליבנו והבוקעים היום מכל אתר ואתר, מכל מסך ומסך.  נדמה שלדממה התקשורתית הבאה עלינו בכל שבת ושבת - למי שאכן בוחר "לכבות את הפלאפונים" יום אחד בשבוע - יש תפקיד בניסיון לבצר אותו המעמד של אדם. אדם שעומד לבדו מול הכוחות הרבים שמסביבו שמבקשים ללוש אותו כאוות נפשם ובעיני רוחם של האלילים אותם הם משרתים.

שבת שלום
    ג'ף


* השל דיבר באנגלית - ותרגום שני הקטעים בטקסט לעיל הוא שלי - ג'ף
**כך מתארו דר' דרור בונדי בכתביו השונים על השל
 ^אבינועם רוזנק בדברי פתיחה לאחד המושבים של "כנס השל" שנערך בירושלים לפני כ6 שנים
^* סקירה אפילו קצרה של הדומה והשונה בין הגותם של השניים חורגת מגדר מטרות הדברים שכאן. אעיר רק שהדעה המקובלת היא שהשוני בין גישותיהם עולה בהרבה על המשותף.

אין תגובות:

פרסום תגובה