כל אחד ואחת מאתנו מבינ/ה שבחג הפסח אחד הרעיונות הבסיסים של החג הוא שחרור.
שחרור אומר שעבוד, השתחררות משעבוד.
כל אחד מאתנו שעבד יום אחד בחייו כשכיר יודע - שעבוד מהו.
מי מאתנו שהיה גם בוס או עצמאי שמנהל ( שלא לומר מנצל ) אחרים יודע - שעבוד מהו מהצד של המשעבד.
מכאן שהתופעה הזאת של שעבוד - היא תופעת קבע בחיים שלנו, ויש לה ככל תופעה, זוויות שונות.
שעבוד במילים אחרות משמע - מצרים.
התופעה הזאת - איננה - עניין אובייקטיבי בלבד. אולי לא בעיקר. ייתכן ועיקר התופעה היא נפשית- מנטלית. כתב על זה ויקטור פרנקל ( "האדם מחפש משמעות" ).
המסע האישי שלי בעקבות המשמעות, הגעתי כבר לכמה תחנות שונות. דילן והשל הן מהתחנות הללו, השל ( וגם דילן בדרכו ) יונקים מעוד תחנה שנקראת ב"גדול" - "החסידות" , ו"בקטן" "חסידות פשיסחה".
יש מקום לעיין בכל זה אבל ממילא הדרכים הן אין סופיות ואישיות.
אחד העיקרים שמלמד אותנו הרבי מקוצק ( הרבי השלישי והאחרון בשלשלת פשיסחה שהיתה קצרת ימים יחסית לשלשלות ) אחרות ) הוא:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה