כותב הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ זצ"ל על פרשת השבוע בספרו "חיי עולם":
"נראה שהצרעת היא 'מחלה' שבאה לאנשים גדולים. בספר 'ליקוטי תורה' ( כ"ב, ב ד"ה 'אדם כי יהיה בעור בשרו') יש מאמר קטן, פשוט וחלק על הפסוק הראשון בעניין הצרעת: 'אדם כי יהיה בעור בשרו'. הוא מביא את הזוהר ( תזריע מח, א ) בו נאמר שיש ארבע לשונות, ובעצם ארבע מדרגות, של בני־אדם, שהולכות מלמטה למעלה: 'אנוש, 'גבר', 'איש', ולמעלה מכולם 'אדם'. גם מה שכתוב בגמרא ( בבא מציעא קיד, ב ) ש'אתם קרואים אדם', בנוי על כך ש'אדם' הוא השם החשוב ביותר שיש למהות האנושית. משום כך יש לשאול מדוע גם בנגע הצרעת השימוש הוא בלשון 'אדם' - 'אדם כי יהיה', 'נגע צרעת כי תהיה באדם' ? הוא משיב שהיא הנותנת; סתם מישהו פשוט לא ראוי לקבל צרעת; הקב"ה לא טורח לשים סימן מיוחד על סתם בריה של מה־בכך בשביל להגיד שהוא לא בסדר - אפשר לראות את זה עליו גם בלעדיה. כשמישהו הולך ברחוב ויש לו קופה של שרצים מלפניו ומאחוריו, הקב"ה לא עושה אות ופלא כדי שידעו שהוא חטא, והוא לא צריך אזהרה של מעלה - הוא יודע בעצמו.
רק מי שנמצא במעלה גבוהה, שייך וצריך שיהיה עליו כזה 'אות ופלא'. הגמרא ( ברכות ה, ב) אומרת שהנגעים הם 'מזבח כפרה', ומשום כך לקבל נגע זו באמת מדרגה גבוהה, והמקבל צריך להיות שייך לכך."*
ובהמשך הדברים שם:
"במהלך ההיסטוריה היהודית, בעיקר בימי בית ראשון, היו הרבה נביאים שכולם היו אנשים גדולים שעשו מופתים בשמים ובארץ, ובכל זאת דבר לא הועיל: אנשים ישבו ושמעו את הנביאים, וכמו שאומר הנביא יחזקאל ( יחזקאל לג, ל-לב ), הם אמרו: 'הייתה דרשה הפלא ופלא, איזו שפה, איזו עברית, תענוג לשמוע' - ואחר כך הלכו לישון. רק במעבר בין תקופת בית ראשון לתקופת בית שני אפשר לראות שינוי ביחס של ישראל לדברי הנביאים. אחרי הכל, ימי בית שני, בהיקף הגדול הם ימים של יהדות שעוסקת גם בעניינים אחרים, יותר טובים - ויש שינוי מהותי. למה ? כנראה שתקופת החורבן והגלות, התקופה של 'איכה ישבה בדד', עשתה שיעור יותר טוב במוסר מאשר כל הנביאים גם יחד. הבדד הזה הוא מאוד מאוד מועיל. כלז מן שאני יושב במקומי , עם דיפלומטיה ועם צבא, ואני עושה חשבונות: אני מסדר את זה ומסדר את זה, מסדר את האמריקאים ואת הרוסים, את האשורים ואת המצרים ואני עושה פוליטיקה ודרך אגב אני עושה כמובן הרבה מאוד כסף, ובונה ארמון פה ובונה ארמון שם, הכל כמנהג המדינה ובא הנביא וזועק חמס - אז שיצעק לו. אבל שבעים שנה של 'איכה ישבה בדד' עשו מה שכל הנביאים כולם לא הצליחו לעשות."*
חודש טוב ושבת שלום
ג'ף
*הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 228 - 229, 237
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה