שבוע קשה מאד עבר על כוחותינו.
אני חושב שצריך לקחת פסק זמן.
פסק זמן מדיבורי סרק.
פסק זמן מהתקוטטויות טפלות.
פסק זמן מהרעש של אלו שצודקים תמיד.
פסק זמן מענייני דיומא.
הספר הדק של ליבוביץ על פרשיות השבוע מטייל איפה שהוא בבית שלי
או במקום אחר.
לכבוד תחילת אמירת סליחות אצל אשכנזים במוצאי שבת, הלכתי לאחת הדרשות של
הרב שג"ר לסליחות.
אומר הרב :
"הנה, עוד שנה עומדת לחלוף, והשאלה היא האם נוכל לפתוח דף חדש ? האם נוכל לחיות אחרת מאשר היום ? האם במוצאי יום הכיפורים הבא עלינו לטובה נבחין שחיינו השתנו, שנולדה בקרבנו החלטה, ששוב איננו חוזרים ומפטירים כאשתקד ? האם יוולדו בנו שלמות הלב, ופיוס אמיתי ?:
זו השאלה הקובעת : האם במציאות המסוכסכת, מלאת הקונפליקטים, נוכל למצוא סליחה שלום ופיוס ?
שאלה הסליחה איננה האם אחרים יסלחו לי. הסליחה מתחילה בכך שאני מסוגל לסלוח לאחרים, והפיוס הראשון הינו הפיוס עם עצמי. העולם הזה מנוגד לסליחה. כי המציאות של ה'זה', היא מציאות נוקשה, בלתי מתפשרת, וחסרת שלום. בנויה היא על ריבוי הפכים והתנגשויות.
יכול הטוען לטעון, האם באמת מישהו מאתנו חושב שבאמת אפשרי שיהיה אחרת ? האם נזכה לסליחה במישור האישי המסוכסך, ובמישור הלאומי הסבוך ומלא הקונפליקטים ? אולי כל זה איננו אלא הונאה עצמית ? האם משיהו מאתנו יזכה באמת למחילה ? הרי ה'זה' הוא 'זה', קשה ובלתי ניתן לשינוי.
לדעתי", אומר הרב שג"ר זצ"ל, "התשובה היא כפולה. ראשית - יתכן ! היו דברים מעולם. ישנם אנשים ששינו את אורחות חייהם; שקיבלו על עצמם קבלות אמיתיות; שלבותיהם היו שלמים איש עם רעהו ואיש עם עצמו. ישנה מציאות כזו, ומי יודע ? אולי גם אנו נזכה לה ? בסופו של חשבון, אין הדבר תלוי אלא בנו.
שנית - העולם הוא אמנם עולם הזה. אבל אפשר לחיות אותו לא כ'זה' אלא כ'בא'. ללא להסתכל על מה קיים אלא על מה שאפשר. והרי זוהי באמת מציאות, לא פחות ממשית. וגם כמשהו שעדיין לא התממש, שעדיין איננו 'זה', ישנה משמעות מכרעת שנתחבר אליו למצער כ'בא'."
הרב שג"ר, זכרון ליום ראשון, דרשות לימים -נוראים, הוצאת ישיבת שיח, עמ' 19 -20
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה