תחת הכותרת "משימה משותפת לאלוהים ולאדם" בפרק 36 בספר "אלוהים מבקש את האדם", פרק העוסק ב"בעיית הרוע" כותב אברהם יהושע השל:
"הרוע אינו רק איום; הוא גם אתגר. לא די בהכרת הסכנה או באמונה בכוחו הגואל של אלוהים כדי לתקן את מצבו הטרגי של העולם. לא נוכל לסכל את גאוּת הרוע בבקשת מקלט בבתי תפילה או בתחנונים קדחתניים לכול־יכולתו המרוסנת של אלוהים.
המצווה, המעשה היחיד והצנוע של עבודת אלוהים, של סיוע לאדם, של היטהרות האדם - היא דרכנו להתמודד עם הבעיה. אין אנו יודעים כיצד לפתור את בעיית הרוע, אך איננו פטורים מלהתמודד עם *רעוֹת*. כוחו של הרוע אינו מבטל את ממשותו של הטוב. משמעותי הדבר, שהמסורת היהודית, המכירה באפשרות של רוע בתוך הטוב, מדגישה את האפשרות של טוב נוסף בתוך הטוב. 'בן עזאי אומר: הוי רץ למצוה קלה כבחמורה ובורח מן העברה; שמצוה גוררת מצוה ועברה גוררת עברה, ששכר מצוה מצוה ושכר עברה עברה'. < משנה, אבות ד, ב >.
באחרית הימים יוכרע הרוע בידי מי שאחד ואין יחיד כייחודו; בזמנים היסטוריים יש להכריע את הרעות אחת אחרי רעותה."
א. י. השל, "אלוהים מבקש את האדם", הוצאת ספרים ע"ש מאגנס, תרגום עזן מאיר־לוי, עמ' 298
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה