היום 825 ימים לחטיפת החלל רס"ל רן גואילי ז"ל הי"ד שטרם הושב ארצה
ספר שמות מספר לנו סיפור השונה בבירור מזה של ספר בראשית. ואולי נכון יותר לדבר על סיפורים, ולא על סיפור אחד; צריך עיון.
על כל פנים, זהו סיפורו של העם היהודי, ולא סיפורם של פרטים — אבות האומה אמנם - אבל פרטים . על כך עמד, הרב עדין שטיינזלץ בספרו "חיי עולם", בהתייחסותו לפרשת השבוע.
מאז ה־7 באוקטובר נדמה שסיפורו של העם היהודי תופס מחדש את מרכז הבמה כאן, בארץ. הטבח הבלתי אנושי בוצע כלפי גברים, נשים וטף — משום שהם יהודים ( כפי שציין אחד משורדי השבי ).
עם זאת, בזמן האחרון אני מוצא את עצמי חושב לא על מצבו של העם היהודי אלא על המצב האנושי בכללותו. כאשר נער נדרס בגלגלי אוטובוס בירושלים במהלך הפגנה, ולמחרת נרצחים שלושה גברים בשפרעם, וסטודנט לרפואה נרצח באותו לילה בערערה — מתבקש, נדמה לי, שנעצור ונחשוב על המצב האנושי.
מי שממתין לממשלה — לכל ממשלה, אך בעיקר לממשלה הנוכחית — שתפתור את הבעיות הבוערות שאנו ניצבים בפניהן, טועה לצערי הרב. ומדוע? כאן אבקש להביא בפניכם דברים של אברהם יהושע השל על מלחמת וייטנאם. אלה דברים ששנים רבות תמהתי עליהם, ואני מבקש לשתף אתכם לא בתימהון , אלא בדברים עצמם. אם יעוררו בכם תימהון גם כן — מה טוב. אוסיף מיד: יש שוני מהותי ועמוק בין מלחמת וייטנאם לבין מלחמת “חרבות ברזל”.
השל אמר כי הטעות של הממשל האמריקאי בניהול מלחמת וייטנאם הייתה בכך ששכחו את ה"גורם האנושי" שבאויב.
הנוח׳בה, אגב, וכל מי שהשתתף ותמך בטבח של ה־7 באוקטובר, הוא לדידי עמלק — כלומר, מי שאיבד את אנושיותו. לא אליהם מכוונים דבריי, ולא אליהם מכוונים דברי השל על המצב האנושי. הם אינם כלולים בכך. “שיקפצו לי” הפרוגרסיבים, ובייחוד יהודי חו״ל התומכים בנוח׳בה ו"אינם מבינים דבר מחייהם".
לסיום - דברים של יואל הופמן, מתוך "מצבי רוח", פסקה 118:
"בשלוש בערך אנחנו נזכרים בכל מיני דברים.
שאמרנו דבר שטות. שדברו אלינו בלשון גסה.
שאנשים שאהבנו מתו ואנשים שאנחנו אוהבים
רחוקים מאוד. שעכשיו אנחנו כבר זקנים. שהכל
נשמט והולך.
אנחנו רואים באוויר הלילה נשים מופקרות. שדות
קטל. אסונות טבע. בחוץ תנים שוב מייללים וכלב
נובח. דברים שהיו לא ישובו עוד.
בכל מקום צועקים. בתים נשרפים. מחשבות
נשרפות. רוח דכאון, כמו חזית קרה, באה מן המערב.
אנחנו מתהלכים יחפים לאורכם של מדפי הספרים
שאין בהם תועלת ולא תכלה, כבדים וסגורים כמו
פורמציות גיאולוגיות בקירות של קניון. מאין יבוא
עזרי אנחנו חושבים. ונוטלים אַסִיוַל."*
לעילוי נשמת סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים,
לרפואת כל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון
להשבת החטוף - החלל רס"ל רן גואילי ז"ל הי"ד.
שבת שלום
ג'ף
* יואל הופמן, "מצבי רוח" , הוצאת כתר ספרים ( 2005 ) בע"מ. אין מספור עמודים בספר הזה והטקסט המקורי כולו מנוקד. העתקתי הטקסט ללא ניקוד בכתב מלא כמיטב יכולתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה