אני זוכר כילד, את הבתים בשכונה שלנו בארצות הברית, מקושטים בנורות צבעוניות בחג המולד. המראה של שלל אורות צבעוניים על רקע שלג לבן, בלילה שחור , הוא בין המראות המרהיבים ביותר.
אנחנו כעת בעיצומו של חג האורים שלנו. חוגגים תכנים שונים בתכלית השינוי מאלו של חג המולד. עם זאת המשיכה אל האור, לעומת החושך, משותפת לכל בני האדם וככל הנראה לכל התרבויות.
זוהי בעצם משיכה אל היופי.
יופי זה דבר חשוב, אין ספק. האם זהו הדבר הכי חשוב ? לא. אליבא דיהדות אין היופי הערך העליון.
קשה אמנם בימינו לדבר על ערכים עליונים, בכלל. פח הזבל של ההסטוריה קלט לתוכו הרבה מאד ערכים שפעם נחשבו כערכים עליונים - וראינו לאן הובילו את האנושות. ערך הכוח למשל. העוצמה הבלתי מרוסנת של השלטון, ערך האדם הנפרד - הגזע העליון ...
"לאדם המודרני יש מעט מאד חברים", אמר פעם השל. דיוקן האדם המצטייר מתוך ספרות ימינו איננו מחמיא במיוחד, ציין. הוא התכוון לספרים כמו "הקוף האנושי" של דסמונד מוריס.
ביום ה' הקרוב יתקיים בירוחם מפגש "לימוד נגב" תחת הכותרת "בין מרד למחאה". ראו עוד על כך בhttp://www.bamidbar.org/
במסגרת הכנת אחת הפעילויות שתהיה במסגרת "לימוד" - פעילות שתוקדש למאבקיו החברתיים של השל לצד מרטין לות'ר קינג , ישבנו כמה חברה' אצלי בבית. ניקרה במוחי הערה של דרור בונדי - על השל : הערה שמתמצתת, לטעמי, את עמדת השל, כמרדן וכאיש מחאה. באותו הערב חפשתי את דברים בספר של בונדי "אַיֶּכָּה" (הוצאת שלם). חפשתי בהתחלת הספר, חפשתי בסופו ולא מצאתי. ואז המשכנו הלאה ושכחתי מהדברים. צריך הייתי לחפש באמצע הספר, או יותר נכון בסוף של החלק הראשון לספר.
אגב חיפוש אחר, נכנסתי לבלוג http://joshuaheschel.blogspot.com/ ומצאתי את הדברים בעמ' 128 לספר :
"כל העולם המערבי עמד מן העבר האחד ואילו [השל] עמד מן העבר השני."
הקטע שבתוכו מופיעה ההערה הזאת ממקם את השל בעמדתו הייחודית. לפני שאביא את הפסקה במלואה, אעיר הערה נוספת. חשיבותו של השל איננה בהשל. חשיבותו של השל היא בכך שבפועלו ובהגותו, היה השל לפה, למשמעות הגרעינית - הייחודית - של היהדות. משמעות שמוצאת היא את ביטוייה בתורה וביצירות מורשת ישראל לדורותיה.
על עוצמתה הגרעינית של היהדות למדתי מפי הרב פרומן, שבימים אלה יצא חוצץ נגד חברי תג מחיר, במאמר שמבטא עמדה ערכית בסיסית המתנגדת לפעולות אלו וכן הכרה פרקטית בנזק העצום של תג מחיר למפעל ההתיישבות ביש"ע. ראו ב http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4164296,00.
כותב דרור בונדי :
" הוגי דעות רבים דיברו על אלוהים; יהודים ושאינם יהודים, בעת החדשה ומיום הרת עולם. מעטים בלבד ביקשו להביא את דבר אלוהים עצמו. אברהם יהושע השל, יהודי חסיד מוורשה, שעשה את דרכו באומץ לברלין ונמלט מן השואה לניו יורק, קם וביקש לנפץ את כל פסלי האלילות המודרנית. כל העולם המערבי עמד מן העבר האחד, ואילו הוא עמד מן העבר השני. הוא לא ביקש לפתח את רעיון האלוהים ולא לשורר עליו; לא להביע את אמונת המאמין הבודד ולא לבודד את אלוהים מן האדם. השל עמד לפני ה', ואמר: אלוהים חי וקיים ! האדם אינו לבדו, אלוהים מבקש את האדם !"בשבוע שעבר יצא לאור ספר שני של דרור על השל. הספר נקרא : "אלוהים מאמין באדם, היהדות הציונות והצדק החברתי של א.י. השל". הספר, בהוצאת כנרת, זמורה, ביתן, דביר, מכיל מאמרים ונאומים שנשא השל בהזדמנויות שונות והוא מהווה, כמצויין בגב הכריכה, "הזמנה פתוחה לחברה הישראלית למפגש עם השל".
מומלץ בחום.
חג אורים שמח ושבת שלום !
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה