רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום חמישי, 12 בספטמבר 2013

אלו דברים לכיפור תשע"ד


אני מבקש להביא בפניכם דברים שאמר הרב יהודה עמיטל זצ"ל, ושפורסמו תחת הכותרת "אף על פי שמיצר ומימר לי"  בספר בעריכת משה מיה "עולם בנוי וחרב ובנוי" (הוצאת ספריית הגיונות, הוצאת תבונות , מכללת יעקב הרצוג שליד ישיבת הר עציון).
לפני הדברים הערה:
 תחושה של אופטימיות אופפת אותי כעת. בנוגע לתחושות שכאלו אתה אף פעם לא יכול לדעת את הסיבה, או הסיבות, הגם שאתה כן יכול לדעת שהתחושה תחלוף ( חייכו - זו היתה בדיחה). הסבר חלקי טמון בכך שחגגנו השבוע הכנסת ספר תורה בבית הכנסת אפיקים בנגב בירוחם . בכל מקרה הרגשתי צורך לרשום את הדברים הללו כדי לאזן במעט את הדברים שלהלן. דברים לא פשוטים, כפי הנראה מכיוון שהם דברי אמת...

הרב עמיטל:

"בעל חובות הלבבות פיתח את יסוד עבודת ה' על בסיס הכרת  הטוב. 'שער הייחוד' ו'שער הבחינה' קודמים ל'שער עבודת ה''. ב'שער הבחינה' מרחיב רבנו בחיי בעל חובות הלבבות את הצורך בהתבוננות בחסדי ה'. החיוב בעבודת השם נובע מאמונת הייחוד ומהכרת הטוב, ורבנו בחיי מתייחס לכך גם בפתח 'שער העבודה'.
לא מעט דרשנים ורבנים בני זמננו ממשיכים להציג את הכרת הטוב כיסוד עבודת האלוהים. כך, למשל התבטא הרב דסלר זצ"ל לפני השואה^. השאלה היא, כמובן, האם גם לאחר החורבן הנורא שעבר על עם ישראל בשואה, עדיין ניתן לומר שעבודת האלוהים שלנו בנויה על הכרת הטוב ?
ביום הכיפורים שלאחר המלחמה נתכנסנו לתפילה באחד המרתפים. איני יכול לתאר את סערת הרגשות שחוויתי אז במלואה, אך משהו הימנה אנסה לשחזר.
הייתי צעיר. לא היו לי ילדים. היו שם יהודים שאיבדו הורים, ילדים, בני זוג, אחים ואחיות. הם התפללו ואני אתם. האם עבודת האלוהים שלהם אכן נתבססה על הכרת טובו של הקב"ה ? האמנם יהודי שאיבד את אשתו וילדיו מסוגל לעבוד את ה' על בסיס הכרת הטוב ? האם יהודי שתפקידו היה הוצאת גופות שרופות מכבשניה של אושוויץ יכול לעבוד את ה' כשההכרה העומדת בבסיס העבודה היא הכרת הטוב ? בשום פנים ואופן - לא !

'הן יקטלני - לו אייחל'
איתא בגמרא:
דאמר רבי יהושע בן לוי: למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה ? שהחזירו עטרה ליושנה.
אתא  משה אמר:' האל הגדול הגבור והנורא'(דברים י' יז)
אתא ירמיה ואמר: נכרים מקרקעין בהיכלו, איה נוראותיו ?! לא אמר 'נורא'.*
אתא דניאל אמר: נכרים משתעבדים בבניו, איה גבורותיו ?! לא אמר 'גבור'.**
אתו אינהו ואמרו: אדרבה ! זו היא גבורת גבורתו, שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים; ואלו הן נוראותיו, שאלמלא מוראו של הקב"ה, היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות ?
ורבנן היכי עבדי הכי, ועקרי תקנתא דתקין משה ? אמר רבי אלעזר: מתוך שיודעין בהקב"ה שאמיתי הוא, לפיכך לא כיזבו בו.
                                                                                                     (יומא סט ע"ב)
עבודת ה' חייבת להיות בנויה על אמת, לא על כזב וחנופה. לכן, נביאים שלא חשו שביטויים כמו 'הגדול', 'הגבור', 'הנורא', מתארים את הקב"ה - נמנעו מלעשות שימוש בביטויים אלה, למרות שבכך שינו לשונם מלשון תורה ומנוסח שתיקן משה רבנו.
כך גם בעניינו. אי אפשר לבסס את עבודת ה' שלנו על יסוד של 'הכרת טוב', בתקופה שבה אירע החורבן הגדול ביותר בתולדות העם היהודי."

הקטע הנ"ל הוא מתוך אמצע השיחה של הרב עמיטל וציבור הקוראים מופנה לספר ולמאמר להשלמת העיון. נסיים בדברי הסיום של הרב עמיטל בשיחה זו:

"כל אדם צריך לשאול את עצמו: מה אתה עושה? מה אתה מחפש בעולם ? מה יש לך עוד? על מה אתה נלחם ? האם החינוך היום אנושי ומוסרי יותר מזה שהיה לפני שישים שנה ? באירופה הייתה התרבות המודרנית ביותר, ובכל זאת קרה מה שקרה, והעולם שתק. זהו המובן הנוסף של 'לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי'.

'צרור המור דודי לי בין שדי  ילין' (שה"ש א' יג) ...אף על פי שמיצר ומימר לי דודי - בין שדי ילין  (שבת פח ע"ב) "

גמר חתימה טובה
    ג'ף









^הרב א' דסלר, מכתב מאליהו א, בני ברק, עמ' 50 

אין תגובות:

פרסום תגובה