ימי חול המועד מזמנים עתים לעיון ולנופש, כנגד ימי החול והשגרה.
ימי חול המועד סוכות באים - כמין מישור - אחר הפסגה של ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור. מישור בגבהים, כשמרחפת מעליהם השאלה : מה יהיה אחריהם ? המשך טיסה בגובה ? נפילה ?...חזרה לשגרה כבימים ימימה ?
צ'סלוב מילוש ביקש להרגיע את המשוררים שבינינו שלא יגבה לבבם לנוכח דברי השיר שהם כותבים. הם אחראים אך במידה מועטה לדברים הנובעים מהם. משהו מהתחושה הזאת מלווה אותי ברישום דברים אלה והדברים להלן. ציפור מלחשת לי שעלי להתמקד בחג ובדברים המיוחדים לחג, הן בדברים אלו והן בדברים שהפצתי הבוקר בבלוג וברשימת המייל המוקדשים לעיון בהשל. מכל מיני סיבות זה לא קורה ובזכות מילוש, בין השאר, אני לא מתרגש מזה וזורם....
במהלך חול המועד עיינתי בדברים הבאים של אנדרה נהר והם מבקשים להשמע , משום מה, כעת גם כן:
"יש מומנטים בחייו של אדם שבהם הוא מרגיש כצו הכרחי להגדיר את עצמו במלה אחת, או להגות במלים אחדות שבהן הוא שואף לסכם את זהותו במידה המסוגלת לשמש כהגדרה סופית, נצחית, כזו שהוא רואה אותה למשל, ככתובת על מצבת קברו.
במומנטים כאלה מתרחש בדרך כלל בחיי האדם איזה מאורע גורלי המחייב אותו לטהר את עצמו מכל מוטיבציה שטחית ושולית ולהסתייג במוטיבציה מרכזית, חד-פעמית -ב מ ו ח ל ט שבאישיותו.
ודומני , מוריי ורבותיי, אחיי בצער ובאבל, שמומנט כזה אני חי הערב באזכרה לנשמתו של אברהם יהושע השל. זהו מומנט שבו אני מרגיש כחובה מוסרית-פנימית לנסות להגדיר את ארבע אמות הכי אינטימיות, הכי אוטנטיות שלי, ללא מוטיבציות שוליות וחישובים בני חלוף.
והנה לוּא הייתי רוצה הערב למצוא את המשפט הראוי לסכם את זהותי אני, הייתי מעיד על עצמי בכנות שלימה מלווה בהתרגשות ובחרדת קדש על ידי שלוש מלים המהוות וריאציה על פסוק צנוע בספר בראשית , לאמור:
'תלמיד אברהם אנוכי'..."
המעט, מעט מדי , שאני מכיר מיצירתו של אנדרה נהר, ראיתי בספרה של אביבה זורנברג על ספר בראשית, בו היא מביאה מדבריו של נהר בספרו "גלות המילה". עוד ספר שטרם תורגם לעברית. להלן קטע קצר מדבריו, בתרגום חופשי שלי, מתוך הספר, (כפי שמובאים על ידי זורנברג שם לפרשת מקץ )
"צחוק הוא היבול הממשי, שפע. דמעות הן הזריעה; המאמץ ,הסיכון, הזרע החשוף בפני בצורת וריקבון, קלח התירס המאוים על ידי ברד וסערות. צחוק הוא מילים , דמעות הן דממה...אין היבול חשוב; החשוב הוא הזריעה, המאמץ, הדמעות. התקווה טמונה לא בצחוק ובשפע. התקווה טמונה בדמעות, במאמץ ובדממה שבה."
חג שמח !!
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה