שני רעיונות עיקריים היו לי לאלו דברים השבוע. שניהם קשורים להשל. האחד להתמקד (שוב אולי) בדברים של המי השילוח על נקודות ההשקפה השונות באופן קוטבי של יהודה כנגד יוסף. השני היה להציג כאן סכימה מסוימת שמלווה אותי כבר כמה זמן בקשר להגותו של השל. החלטתי אבל לדחות את ההצגה והפיתוח של שני הרעיונות הנ"ל כדי לומר דבר אחר.
אל לנו לעבור על הרציחות שתוקפות אותנו בחודשים האחרונים לסדר היום. אמנם אסור לתת לטרור לשבש לנו את החיים. זה יהיה ניצחון לטרור. אבל מהצד השני חייבים לומר די. אין להשלים אם מצב של לנצח נאכל חרב. השל מביא מפי הקוצקר:
על משקל האמירה הזאת אני רוצה לומר שצריכים בעת ובעונה אחת לעצור הכל ולהקים קול זעקה : די.
די לשפיכות הדמים. די לשפיכות הדמים. בד בבד צריך להמשיך בשגרת החיים. השל סבר שהקוטביות היא מרכיב יסוד בחיים; שאפשר לאחוז בדבר והיפוכו בהדי הדדי; שלא צריך להירתע מסתירות, מקושיות. הוא העיד על עצמו שהוא אופטימיסט בניגוד למיטב שיפוטו.*
רשימה זו מוקדשת לזכרה של הדר כהן הי"ד.
שבת שלום
ג'ף
* יש הגורסים שהעניין פשוט. נחדל מהכיבוש והכל יבוא על מקומו בשלום, שזהו כיוון הפתרון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה