רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום שישי, 24 ביוני 2016

אלו דברים לשבת פרשת שלח לך תשע"ו


מאז שהתחלתי לעיין בספרה של אביבה גוטלייב זורנברג על  "במדבר", ספר שיצא לאור אשתקד, תקופת בני ישראל במדבר מצטיירת בעיני כתקופה הרבה הרבה יותר קשה ממה שהעלתי על דעתי. הנכון הוא גם, שעד צאת הספר הזה, לא ממש עיינתי לעומק בספר במדבר.
על כל פנים, מהלכיה של זורנברג כשלעצמם גם הם דורשים עיון, ולצערי אין סיכוי שאצליח להביא כאן, באופן שמתקרב לממצה, מדבריה.
בדיון על בעיית "זעמו של קב"ה" ("מידת הדין") בפרק הששי לספר, שעוסק, בין השאר, בקשר שבין משה רבינו לבין איוב, מתייחסת זורנברג לאחת מדרשותיו של הרב מרדכי יוסף מאיזביצא ה"מי השילוח".
הדרשה היא על הפסוק הפותח לפרשת אמור בספר בויקרא אמר אל הכהנים בני אהרון ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו.
אומר המי השילוח:

כהן נקרא העובד ה' ורואה כי כל המעשים הנעשים בעולם אינם במקרה רק בהשגחה מאת ה' יתברך, ויודע כי רצון הש"י הוא רק להיטב לבריות. ולאדם כזה יוכל לבוא תרעומות כי יראה איזה מעשה ממידות דינו של הקב"ה. כי האדם שנגמר בדעתו כי העולם מקרה הוא, לא יכול לבוא כ"כ לידי תרעומות כאשר יראה דבר הנהגה נגד רצונו כי יאמר מקרה הוא. אך האדם היודע כי הכל נעשה בידי שמיים לזה יוכל לבוא תרעומות. וע"ז מזהיר הקב"ה לכהנים היינו לעובדי ה', לנפש לא יטמא בעמיו, היינו שלא יהיה להם תרעומות על מידות דינו של הקב"ה כי טמא לנפש היינו תרעומות על הקב"ה. כי עיקר תרעומות המצוי בעולם נגד מידות הדין, הוא על ההפסד וההעדר הנמצא בעולם, כמבואר בזוהר הקדוש. אמור אל הכהנים ואמרת היא בלחישה [זוהר ויקרא פ"ח:] היינו ללחוש לעובדי ה' שלא יהיה להם תרעומות גם על מידות הדין, כי תמיד כוונת הש"י אך להיטיב, אף שינה במידות הדין גם אז בעומק להיטיב."
זורנברג:

In this passage, the problem of religious existential resentment appears in all its complexity. Serving God does not cushion one against the whips and scorns of time. On the contrary: the pious sufferer reacts to tragic experience with a peculiarly personal resentment against the personal God...

However, the therapeutic point of this teaching is in its final emphasis on the whisper. The only possible address to the sufferer is through the medium of a whisper; the muted voice that may penetrate all resistances. To preach God's hidden benevolence to the victim of His destruction is to risk exacerbating the victim's anger. Too strident an address turns such a message into dogma. The whisper, that the listener can hear only by coming close, by bending his ear to shy meanings, allows the sufferer the authority of his own experience, even while it offers an intimate deflection of that experience. 

Avivah Gottlieb Zornberg, Bewilderments Reflections on the Book of Numbers, Schocken Books, p. 166

הדברים צריכים עיון וכן תרגום. בלי נדר, אם יהיה זמן, בהמשך היום, אוסיף התרגום לטקסט בבלוג.  העיון על כל אחד מאתנו בנפרד.

שבת שלום
    ג'ף



אין תגובות:

פרסום תגובה