רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום חמישי, 28 ביוני 2018

אלו דברים לשבת פרשת בלק תשע"ח

יש באמתחתי רשימה של בערך "חמישים סיבות מדוע אנחנו צריכים את השל". "אנחנו" זה  החברה הישראלית, "השל" זה אברהם יהושע השל.
עלה בדעתי - לעיין מפעם לפעם כאן ב"אלו דברים" בכמה מהסיבות האלה.
בחרתי, די באקראי, להתחיל בעיון הזה - באחת הסיבות שאני קורא לה: "בגלל הקוצקר".
ההשפעה של רבי מנחם מנדל מקוצק על השל היתה מכרעת. כדי להסביר מדוע, אני צריך להיכנס לתיאור של הביוגרפיה של השל מחד גיסא ולפרט לגבי תורתו של הקוצקר מאידך גיסא. במהלך טיוטות קודמות לטור הזה, אני מודה, הסתבכתי גם בזה וגם בזה. החלטתי לבסוף להעזר בדברים שכתב דר' דרור בונדי בפתח דבר לתרגום לעברית של ספרו של השל שנכתב במקור ביידיש "קוצק במאבק למען חיי אמת".

בתחילת הפסקאות  שאביא להלן, מביא דרור קטע  מכתב יד של השל שטרם פורסם.

אומר השל:

"את שטראגי בחיי אין לי כוח אלא להסתיר. את שרומנטי לא יכול הייתי להדחיק אלא לעוות. לעתים קרובות  הייתי לירי למרות פחדיי. שאיפתי  האמיתית הייתה לשיר מחשבות מתוך דיוק, לשמור על רגישות לאחר בעיצומה של פאניקה פנימית, ראשונית ולוהטת. מטרתי העליונה הייתה להפציר בכולנו לשמוע שאלוהים חי, אוהב ושומע, למרות הסתר פניו הגמור        ( אברהם יהושע השל , מתוך כתב יד שטרם פורסם, בתרגום מאנגלית)" בהערת שוליים כאן מודה דרור לבת של השל, פרופ' סוזנה השל על שמסרה לו הקטע ואפשרה את פרסומו.

וממשיך בונדי:

"אלוהים מאמין באדם - זוהי בשורתו העמוקה של אברהם יהושע השל ( 1907 -1972 ), הוגה דעות ופעיל חברתי בארצות הברית של שנות השישים, ההולכת ומפתיעה בשנים האחרונות גם את החברה הישראלית < כאן מפנה בונדי בהערת שוליים לקובץ מאמרים ונאומים של השל, בעריכה ובתרגום שלו שראה אור לפני כמה שנים ושנקרא "אלוהים מאמין באדם" >. השל מפגיש אותנו עם אלוהים שאינו מרוחק ועסוק בעצמו ובדתו, אלא אכפתי, מאמין ואוהב אדם באשר הוא אדם. שכינתו ממלאת עולם ומלואו, קרובה לכל אשר יבקשוה, לכל אשר יפעלו באכפתיות כלפי האחר. בשורה זו ניכרת מכל שורה בהגותו של השל, מנאומיו מעוררי הלב וממעורבותו החברתית כלפי השחורים, הוויטנאמים ויהודי ברית המועצות. ישראלים הולכים ורבים, הקוראים את דבריו של השל בלב פתוח, נפעמים ונרגשים מעוצמתם הרוחנית, כמהים להתממשותם בחייהם שלהם ובחיי האחר, ורואים בהם מקור השראה לנאו־ישראליות.
ואולם, כגודל האהבה כך סכנת הקיטש, כעוצמת הקריאה להתחדשות רוחנית כך חולשת השקיעה לניו־אייג' בעלמא. מבחינה זו, יש חשיבות קריטית לספר שלפנינו - ספרו האחרון של השל שראה אור רק לאחר מותו - שכן דווקא בו נחשפים התהומות שהתמודד עמם לשם יצירת הגותו האופטימית. בספר זה מופיע לפנינו השל שלא הכרנו לפני כן, השל הכואב את השריטה הצורבת הכרוכה בקיום האנושי, השל שתודעת היסוד שלו נוכח השואה היא כי שכינתו של אלוהים נעדרת מחייו של האדם  המודרני, חילוני ודתי כאחד.
לאורו של הספר שלפנינו, מתחדדת ההבנה כי קריאתו של השל ' אלוהים חי ואכפתי !' היא זעקה ליקיצת אלוהים ואדם, לתחיית האמון שהופר, לכינון הקשר שנפרם. אמונתו של השל באלוהים חיים אינה שכנוע בעובדה אלא אמון בתחייה. הוא עומד פקוח עיניים נוכח השואה, נקרע נוכח היעדרות אלוהים ואובדן הצלם של האדם, אך דווקא משום כך אינו מוכן לוותר על ה'זוגיות' הזו, תקוותנו היחידה."*

המשך יבוא 

שבת שלום
    ג'ף


*דרור בונדי בפתח דבר לספר של א. י. השל , "קוצק במאבק למען חיי אמת", תרגום: דניאל רייזר ואיתיאל בארי, עורך: דרור בונדי, הוצאה : ספרי מגיד הוצאת קורן, עמ' xi -viii





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה