שבת פרשת בראשית שולחת אותנו, מטבע הדברים, לראשיתם של דברים, לעיקרים ראשונים.
יש גאוניות בלוח השנה העברי, ב"מסגרת החיים" המעגלית של המסורת היהודית - במקרה שלנו - בקריאה ובעיון הנמשכים והולכים בתורה על פי פרשיות השבוע, שנה בשנה.
"גאוניות" , כפי הנראה, היא מילה "רפה" מדי, לאור הנחת המוצא שאותה "המסגרת" ראשיתה מבראשית ויסודה ב"תובנה־אלוהית", אם אפשר לקרוא לזה כך.
אומר ישעיהו לייבוביץ בפתיחה לדבריו על פרשת בראשית בספר "שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע":
"כל מי שבא לומר משהו על סדרת 'בראשית' [במסגרת מצומצמת ], אין ספק שאם בעל נפש הוא תירפנה ידיו. לא זו בלבד שעולם ומלואו גלומים בסדרה זו, אלא תורה טבועה בפרשת 'בראשית'; הסדרה כולה בפסוק הראשון, והפסוק הראשון במלה הראשונה, וכבר נאמר במקורותינו, שלמעשה הכל גלום בתג שעל האות ב' במלת הפתיחה 'בראשית', ויש אמת גדולה במה שנאמר על מה שגלום בפסוק ראשון זה."
ובהמשך שם:
"...אנו פותחים בסדרת 'בראשית', אותה פרשה עליה ניתן לומר בביטוי תלמודי, אילו היו כל עצי היערות קולמוסין, וכל הימים דיו, וכל בני האדם לבלרין, אין אנו מספיקים לשמוע, לקרוא וללמוד את מה שכבר נאמר על פרשה זו, ומכל שכן לעמוד על כל המשמעויות הגלומות בה, שהיא הענין הגדול של האמונה בה', והיא מתפרשת פירושים שונים ע"י פרשנים וחוקרים, ע"י הוגים פילוסופיים והוגים מיסטיים, וכל הפירושים או על כל פנים רובם שצמחו ועלו מתוך ההגות האמונית ביהדות כשרים הם, ואין לנו אלא ללקט גרגרים מן האמור, ואולי להוסיף עליהם הרהורים משלנו, שהרי מה שיש לומר בפרשת 'בראשית' לא מוצה, וייתכן שאינו ניתן כלל למיצוי, והיא ניתנה לנו כדי שנהגה בה בנושא האמונה..."
תשמעו מלא מעט יהודים אמריקאים (ומכמה ישראלים ) - שאברהם יהושע השל שינה את חייהם. יש מביניהם כאלו שהכירו את השל באופן אישי ויש מביניהם כאלו שהשל נגע בהם באמצעות ספריו או תלמידיו. את השל אני מעולם לא פגשתי באופן אישי.
את ליבוביץ כן זכיתי לפגוש ולשוחח עימו באופן אישי. לגביו אוכל לומר בבטחה שהוא - ליבוביץ - שינה את חיי.
אמנם "ליבוביץ" ו"השל" צרים זה לזה. עם זאת ככל בעלי אמונה גדולה ישנו לא מעט מן המשותף ביניהם. המחקר ההשוואתי בנושא זה עוד ממתין להיכתב. בינתיים מבקש אני להציב כאן לצד המובאה דלעיל - דברי בראשית של ישעיהו - מדברי ראשית של אברהם^ . שהטקסטים ידברו בשלב זה בינם לבין עצמם .
"מציאות התורה מהי ?" שואל השל. והוא משיב :" לכאורה הדבר פשוט ומובן; ולא כן. החכמים שהגו בתורה יומם ולילה התקשו מאד לתפוס אותה. הם הרבו לשבח, לפאר ולרומם אותה, אבל הרגישו שאין המעלות עיקר, אלא טיב מציאותה. תהילות ותשבחות אינן הולמות את מהותה. ' העולם ומלואו לא נברא אל בזכות התורה'. ' גדולה תורה, שאילמלי תורה לא נתקיימו שמים וארץ'. 'העליונים והתחתונים אינן מתקיימין אלא בזכות התורה הנתונה בארון'. כנסת ישראל נאחזת בתורה אחיזה שלמה וגורלית. 'מורשת קהלת יעקב ( דברים לג, ד) - אל תהי קורא מורשה אלא מאורשה, מלמד שתורה מאורשה היא לישראל'. אלא שגם אמונה זאת אינה משמשת פתרון לחידה: מציאות התורה מהי ?
ראשית התשובה ניתנה בדעה, שהתורה היא לא דבר המתקיים רק מימות משה רבינו, היא קדמה לעולם, ובזכותה העולם עומד. כרוך בדעה זו הרעיון הנועז והנשגב, שרב ערכה של התורה מערכם של שמים וארץ. בשם האמוראים רבי ברכיה ורבי חייא דכפר תחומין נמסרו דברים אלה: ' א פ י ל ו כ ל ה ע ו ל ם כ ו ל ו א י נ ו ש ו ה א פ י ל ו ל ד ב ר א ח ד מ ן ה ת ו ר ה' . ואחד אמר: ' אםילו כל מצוותיה של תורה אינן שוות לדבר אחד מן התורה.' 'כל הכולם כולו אחד משלושת אלפים ומאתים בתורה' אלא שגם הערכה הזאת אינה מביעה במישרים את התשובה לשאלה : מהי מציאות התורה ?"
שבת שלום
ג'ף
* ההתייחסות כאן היא להגותם ולא לאישים ועל כן הכנסתי את השמות למרכאות
^ ( יהושע השל )
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה