להלן קטעים נבחרים מתוך מאמר של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ שנקרא "תורת חיים" בחלק בספרו "חיי שנה" המוקדש לשבועות :
"חג שבועות הינו, מבחינת מעמדו בלוח הזמנים היהודי, יום של השלמה -'עצרת' עבור חג הפסח. הקשר בין שני החגים הללו מתבטא בכך, שחג החירות מגיע לשיאו ולהשלמתו בתוך חג מתן התורה, ומתן התורה הוא מילוי של התקווה־המשאלה שמעניק חג החירות."
....
"דת היא מסגרת אידאית ומעשית, הבאה להסדיר חלק מן החיים - את אותו חלק שיש לו שייכות עם עבודת האל. אולם היהדות, כפי שהיא מתבטאת בתורה, אינה יכולה ואינה מסוגלת להצטמצם בתוך מסגרת חלקית שכזו. עצם מהותה היא בתפיסת כל החיים כמערכת אחידה, מערכת הכוללת את כל דרכי ופרטי חייו של העם היהודי בתבנית מיוחדת. לפיכך התורה אינה כוללת בתוכה רק חלקים של פולחן ( 'בין אדם למקום') והסדרת חיי החברה ('בין אדם לחברו'), אלא גם היסטוריה ושירה, הדרכות מוסריות ודברי נבואה, קביעות מוצקות החלטיות ודברי תהיה ופקפוק.
יתר על כן, כל המרכיבים הללו אינם באים כחלקים מיוחדים המצטרפים זה עם זה, אלא כמהות אחת שאין בה חלוקה."
.....
"הכנסתה של התורה למסגרת של דת ( בין כשהיא נעשית על־ידי הכופרים בה או על־ידי המקיימים אותה ) היה היא הריסתה, זו דחיית היותה תורה והפיכתה לדבר־מה שונה לחלוטין - לאחת מן הדתות והאמונות שבעולם. תפיסתה של התורה כדת משמעה - כליאתה בתוך תחום מוגדר, ויתר על כן: הפקעת החיים במלואם ממנה. אם אדם מישראל הוא 'דתי', הריהו שולל לפיכך את היות התורה מה שהיא. שהרי התורה תובעת ממנו להיות יהודי - לבנות את כל חייו בתוך אופי מיוחד, אשר בתוכו הכל הוא תורה.
כל משמעותה של נתינת התורה לאחר יציאת מצרים היא להשלים את יצירתו של העם, את תבניתו ואופיו שלו בכל פרטי וחלקי הווייתו. יצירת האופי של העם היא עצם מהותו של מעמד הר סיני. זהו, אם כן, השלמתו של התהליך שהחל בחג הפסח ומסתיים בשבועות - יציאתו של עם ישראל משעבוד מצרים והפיכתו לעם של בני חורין."*
ואידך זיל גמור
חג שמח
ג'ף
*הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ , מתוך המאמר "תורת חיים" בקובץ "'חיי שנה' מאמרים לחגים ומועדי השנה היהודית", ,הוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים ומשכ"ל - הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 260 -261
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה