ב"אין שאננים בציון" שואל אהוד בן עזר את ישעיהו ליבוביץ, בין היתר : כיצד נראים בעיניך מחיר הציונות ועתיד היחסים בין ישראל לערבים לאחר מלחמת יוני 1967? תמצית תשובתו של ליבוביץ היא: "אנחנו נידונים להתקיים תקופה שאורכה אי־אפשר לדעת מראש ללא שלום וממילא גם ללא ביטחון."
ואז שואל אותו בן עזר: האם איננו חייבים משום כך לשקול בדעתנו למען מה אנו מוכנים לקבל עלינו את העתיד הזה ?ומשיב ליבוביץ :
"התשובה היחידה המאפשרת לנו את ההשלמה עם העתיד הזה היא שאנו עושים את זה למען מדינתנו היהודית אשר בה ובמסגרתה יוכרעו בעיות ההמשך ההיסטורי של העם היהודי ושל היהדות. אם לא תשמש המדינה מסגרת למשימה זו - זאת אומרת אם המדינה לא תהיה מדינה יהודית, אז אין כל טעם לקיים אותה. מדינה אינה ערך אלא אינסטרומנט. אינסטרומנט הנחוץ להגשמתם ולקיומם של דברים שיש להם ערך, ולגבינו הערך הוא העם היהודי והיהדות.
מדינה הכוללת ארבעים או חמישים אחוז אוכלוסייה לא יהודית, ואשר כל בעיותיה לא יהיו אלא כיצד לקיים את שלטונה על אוכלוסייה זאת - לא תהיה מדינה יהודית , אלא סתם מנגנון ריבוני שלטוני הנמצא בידי יהודים. העלאת המדינה כמנגנון שלטוני ריבוני, ללא קשר לתוכנה ולצביונה, לדרגת ערך - זוהי תמצית הרעיון הפאשיסטי. לקיומה של מדינת ישראל אין טעם אלא אם היא ממשיכה את ההיסטוריה של העם היהודי. ואם אין היא ממשיכה אותה - אין טעם לקיומה, ואף אין לה זכות קיום.
בן עזר: אך אין כל סימנים לכך שהסיטואציה בה אנו מצויים עשוייה להשתנות בעתיד הנראה לעין.
ליבוביץ: אם המצב הזה, זאת אומרת החזקת מיליון וחצי ערבים בשלטוננו, ייוצב, התוצאה תהא: ראשית - חורבן מדינת ישראל; שנית - הרס העם היהודי כולו בגלל ניתוקה של המדינה מן העם היהודי והתרכזותה כולה בבעיות קיום השלטון; שלישית - ערעור כל המבנה הדימוקראטי והסוציאלי של חברתנו, הן מבחינת הפיכת המדינה למדינת משטרה, ליתר דיוק מדינת ש.ב, והן על־ידי יצירת עם עובד ערבי, הנשלט על־ידי מנהלי עבודה, מפקחים, פקידים, שוטרים וחיילים יהודים."*
מועדים לשמחה
ג'ף
* *אהוד בו עזר, אין שאננים בציון, שיחות על מחיר הציונות, ספרית אפיקים , הוצאת עם עובד, 1986, עמ' 130 -131
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה