באלו דברים לסוכות כתבתי כאן, בהקשר למשבר שעובר על החברה הישראלית בתקופה האחרונה :
"ראשית חוכמה היא הבנת שורשי הבעיה שאתה מבקש לעסוק בה. זה לא תמיד ענין פשוט. במיוחד לא בענייני רוח.
ההצעה הראשונה שלי היא, על כן, שננסה להבין את שורשי הבעיה שאנו ניצבים בפניה."
לא פרטתי מה לדעתי היא הבעיה ולא מה הם שורשי הבעיה/ הבעיות.
בגרסה הראשונה של אלו דברים שלפניכם השלמתי את החסר הנ"ל באל"ד לסוכות.
גנזתי לעת עתה את הגרסה הראשוני כי הטון שלו "יצא" פולמוסי.
אני בטוח שצדקתי בכל מה שכתבתי בגרסה הראשונה. עם זאת, העורך שבי העדיף לפעול על פי הפתגם הנשכח : "אל תהיה צודק תהיה חכם."
הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל בדברו על שמחה באופן כללי ועל שמחת החג באופן ספציפי אומר את הדברים הבאים:
"מה טיבה של אותה הכנה פנימית הנצרכת לקראת הרגשה אמיתית של שמחה ומדוע עניינה וזמנה של השמחה הוא דווקא חג הסוכות ?
.......
כדי להבין זאת", אומר הרב עדין, "יש להקדים ולהתבונן מעט בטיבו של הרגש המנוגד לשמחה, העצבות. הבסיס הפנימי של העצבות הוא הגאווה, והיא המקיימת ומזינה את העצבות. שכן , בשורש הדברים אין העצבות אלא ביטוי ממושך לשאלה אחת 'למה זה מגיע לי ?', אשר ביסודה עומדת ההנחה ש'מגיע לי'. אין כל חשיבות לשאלה אם יש בסיס ממשי אובייקטיבי כלשהו להנחה זו, שכן עיקרה של התחושה היא תמיד פנימית־סובייקטיבית. כיון ש'מגיע לי' מפני מה נשלל ממני ? אם הדבר הוא שלי והוא ראוי להיות שלי אני מוכרח שהוא יהיה שלי !
ככל שאמונתו של אדם בצדקתו ובזכותו רבה יותר ומורגשת יותר, כך מתחזקת יותר הרגשת העלבון, הקיפוח והעוול שנעשה לו כאשר הדבר 'נגזל' ממנו. ככל שהרגשה זו מתעצמת והולכת , כך גדל ומעמיק העיסוק ב'אני', הכעס כלפי הקב"ה, העולם, החברה או המקרה, וכלפי מי שאינו 'אני'.
לעצבות זו יש רק פתרון אחד, כאשר נלחם אדם (או חברה שלמה ) בהרגשה זו, כאשר אדם מנמיך את רמת מה ש'מגיע לו' למינימום, הרי כל מה שיש בידו יראה תמיד כמתנה שיש לשמוח עליה. אין זה אומר שאדם אינו צריך להילחם על מנת להשיג את הדברים שחשובים בעיניו, אלא שמאמצים אלו לא יביאו אותו לעולם לידי עצבות ושקיעה, אלא לרגש חיובי של פעילות ויצירה."*
"כאילו" בהמשך ישיר לדברים אלו - אומר אהרן אפלפלד בראיון לרב שמואל ריינר ונילי בן ארי משנת 2018 במענה שאלה : מהו 'הסיפור הגדול' שאותו אתה רוצה לספר לנו? - את הדברים הבאים:
"לפי השאלה הזו, אני יודע הרבה מאוד ובאחד הימים אוציא את כל הידע שלי בספר אחד –
אבל לא כך. אני שמח על כל רבע פרק שיוצא, על כל חצי פרק. אני שמח,
וזו לא סתם אמירה.
אין לנו באמת יכולת להבין מה אנחנו עושים בעולם הזה. מה שלימדו אותך,
ומה שלמדת – שונים זה מזה. מה שמאפיין את האדם היא החלופיות שלו.
הוא בן חלוף. היום הוא נמצא, מחר איננו.
אני לא עוסק בגדולות. ראינו איזושהי פינה בחיים, ראינו משהו שעניין אותנו,
ריגש אותנו – זה משהו משמעותי. א-לוהים שוכן בפרטים הקטנים,
לא בתפיסת עולם.
אני מפויס היום יותר. למרות שאף פעם לא הייתי מרוגז..."^.
חג שמח ושבת שלום
ג'ף
* הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ , "'חיי שנה' מאמרים לחגים ומועדי השנה היהודית", מתוך המאמר "זמן שמחתנו",הוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ומשכ"ל - הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 102 - 103
^ https://www.maalegilboa.org/article/%D7%9C%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%A7-%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94?fbclid=IwAR3NJjNoX78eqtpVFuqk34-zEVfcjz5X9c4-XfXP2YmYBfIghoeBqAg64L0
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה