בתחילת הפרק שכותרתו "היקום כמראָה", כותב איטאלו קאלווינו, ב"מר פָּלוֹמָר" :
" מר פלומר סובל מאוד מן הקשיים שיש לו בקשרים עם הזולת. הוא מקנא באנשים שניחנו בכשרון למצוא תמיד את הדבר הנכון לאומרו ואת הצורה הנכונה לפנות בה אל כל אדם; אנשים החשים בנוח עם כל אדם בקרבתם וגורמים לאחרים לחוש בנוח כשהם אתם; נעים בקלילות בין אנשים ומבינים מייד מתי עליהם להתגונן מפניהם ולשמור מרחק, ומתי עליהם לרכוש את חיבתם ואת אמונם; משקיעים את מיטבם בקשריהם עם אחרים ומעוררים באחרים רצון להעניק את מיטבם; יודעים מייד מהו ערכו של אדם יחסית לעצמם, ובאופן מוחלט.
'כישורים אלה,' חושב מר פלומר בכאב של מי שלא ניחן בהם, 'הוענקו למי שחי בהרמוניה עם העולם....'"
איטאלו קאלווינו, "מר פָּלוֹמָר", מאיטלקית: גאיו שילוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ - ספרית פועלים, עמ' 144
ההמשך בלי נדר באחד הימים הבאים
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה