בימים אלו בהם מעמדה של הרשות השופטת נתון בשפל המדרגה, אך בחלקה בגלל מעשים או מחדלים של קברניטיה בעבר ובהווה, ובימים בהם כבוד האדם - כל אדם - בין מימין בין משמאל, בין יהודי בין ערבי, בין דוס, חרדי' חופשי או אגנוסטי, you name it - גם לא זוכה להערכה המגיע לו - לא למותר לעיין בדברים שלהלן שכתב השופט סולברג באחד מפסקי הדין שלו משנת 2014, פס"ד שעוסק בזכות לפרטיות :
"האדם איננו "חפץ"; אין להשתמש בו כאמצעי להשגת מטרות אחרות. לאדם רגשות, תחושות ומאוויים. התעלמות בוטה מאלו, ודריסתם ברגל גסה, אינם נסבלים. עצם הפגיעה בפרטיותו של האדם, היא המעשה האסור. הפריצה למרחב הפרטי וחשיפתו מציבה את האדם כאמצעי למילוי תכליותיו של החושף והפורץ. הפרטיות, היא הגרעין הקשה של האוטונומיה האנושית. זהו המרחב בו מצוי כל היקר לאדם, רגשותיו, מאווייו הפנימיים, סודותיו הכמוסים; כל אלו הם חלק מהגרעין הקשה של הזכות לפרטיות. פגיעה באלו היא פגיעה אנושה בכבודו של האדם. :
...
וראו גם דברי המלומד Benn:
“To
conceive someone as a person is to see him as actually a chooser, as one
attempting to steer his course through the world, adjusting his behavior, as
his appreciation of the world changes, and correcting course as he perceives
his errors. It is to understand that his life is for him a kind of enterprise,
like one’s own… To respect someone as a person is to concede that one ought to
take the account of the way in which his enterprise might be affected by one’s
own decisions. By the principle of respect for persons, then, I mean the
principle that every human being, insofar as he is qualified as a person, is
entitled to this minimal degree of consideration” (Stanley I. Benn, Freedom, and Respect for Persons, in privacy & personality 1, 9
(J. Roland Pennock and John W. Chapman eds., 2009))."
השופט נעם סולברג בע"א 8954/11 פלוני נגד פלונית, סעיף 76 לפסה"ד, פורסם , בין השאר, בlawdata
השופט סולברג פותח את פסק דינו בציטוט מגבריאל גרסיה מרקז וזה מסביר את הצבת דיוקנו של מרקז - צילום שמופיע בויקיפדיה - להלן.
הציטוט הוא :
“All
human beings have three lives: public, private, and secret”.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה