רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום חמישי, 18 באפריל 2019

אלו דברים לחג החירות תשע"ט


נדמה לי שאנחנו ממעיטים בפגיעתם הרעה של שקרים בחיינו הציבוריים.
"האמת" , אומר השל, "היא לעתים אפורה".
אוי.
מה זה אומר? שלא הכל שחור או לבן.
כיצד נדע מה אמת ומה לא אם היא אפורה ?
ואם קשה לנו לזהות האמת כיצד נזהה השקרים ?
אנחנו יודעים אבל - בתוכנו, ( וכאן אני עובר למישור הפרטי ) כל אחד וכל אחת - כשאנחנו משקרים לעצמנו.
צריך להבחין בין אמת לבין אותנטיות - אמיתיות כנראה בעברית ( "האמת שלי" ).
בני ישראל יצאו ממצרים.
מסע היציאה הזה, מלמדים החסידים, נמשך עד ימינו אנו ועוד יימשך עד אחרית הימים.
במסע הזה, כפי שלימדונו יהודה עמיחי, שיימוס היני, צ'סלוב מילוש וישראל אלירז  יש תפקיד מכריע לשירה.
שירה היא רכה כמו האהבה, יחידאית.
כדברי מילוש:
Since poetry deals with the singular, not the general, it cannot...look at things of this earth other than as colorful, variegated, and exciting, and so, it cannot reduce life, with all its pain, horror. suffering, and ecstasy, to a unified tonality of boredom or complaint.
"כיוון שהשירה עוסקת ביחידאי, לא בכללי, אין היא יכולה להביט על קורות הדברים על פני כדור הארץ אלא כצבעוניים, מגוונים ומרגשים ולכן היא מנועה מלצמצם את החיים עם כל כאבם, היותם לעתים איומים, מיוסרים ומשלהבים, לצליל אחיד של שעמום או תלונה."
ולסיום דברי יהודה עמיחי, בשיר האחרון שבקובץ "פתוח סגור פתוח", "פצצת הזמן היהודית":

עַל שֻלְחָנִי יֵש אֶבֵן שֶחָרוּת עָלֶיהָ "אָמֵן", שֶבֶר אֶחָד
נִצוֹל מֵאַלְפֵי רִבּוֹא שִבְרֵי מַצֵבוֹת שְבוּרוֹת
בְבָתֵי קְבָרוֹת יְהוּדִיִים. וְאֲנִי יוֹדֵעַ שֶכֹל הַשְבָרִים הָאֵלֶה
מְמַלְאִים עַכְשָו אֶת פִצְצַת הַזְמַן הַיְהוּדִית הַגְדוֹלָה
עִם שְאַר שְבָרִים וּרְסִיסִים, שִבְרֵי לוּחוֹת הַבּרִית
וְשִבְרֵי מִזְבָחוֹת וְשִבְרֵי צְלָבִים וּמַסְמְרֵי צְלִיבָה חֲלוּדִים
עִם שִבְרֵי כּלֵי בַית וּכְלֵי קֹדֶש וְשִבְרֵי עֲצָמוֹת,
וְנַעֲלַיִם וּמִשְקָפַיִם וְאֵיבָרִים מְלָאכוּתִיִים וְשִנַיִם תוֹתָבוֹת
וְקֻפְסוֹת פּח רֵיקוֹת שֶל רַעַל מַשְמִיד. כֹל אֵלֶה
מְמַלְאִים אֶת פִצְצַת הַזְמַן הַיְהוּדִית עַד אַחֲרִית הַיָמִים,

קטעתי את השיר באמצעיתו, כמתחייב מנסיבות שונות וכיאה לדברים על מסע...שאין לו סוף

חג פסח כשר ושמח
שבת שלום
ג'ף

* יהודה עמיחי, פתוח סגור פתוח, הוצאת שוקן, עמ' 178, וראו המשך השיר שם


אין תגובות:

פרסום תגובה