"הקורבן אימץ לעצמו, ברוב חולשת־דעת, את זדונותיו של הרשע וייחס אותם לעצמו. כל שיהודי, או נדמה כיהודי, נחשב בעיננו חלוש, מכוער ומזיק. הרבה מרירות לאיבה אך האיבה לעצמך קשה מכולן. מה לא עשינו כדי לעקור כל שהיה עוד חבור אל אותו עולם ממנו באנו. בנינו לעצמנו מעין מושבת־עונשין פרטית כדי שהיא, ברוב אלימות, תעקור כל זכר וכדי ששום תג לא יוכר בנו עוד. ובמושבת־ עונשין זו היו כל האמצעים כשרים. על שערה תלויה היתה סיסמה אחת: לשכוח ולעקור. ולאורה של סיסמה זו התנהל הכל. איש לא ידע על קיומה. זה היה שלנו עד התאים הסמויים.
אהרן אפלפלד , "מסות בגוף ראשון ", הוצאת הספריה הציונית על יד ההסתדרות הציונית העולמית, עמ' 38
אהרן אפלפלד , "מסות בגוף ראשון ", הוצאת הספריה הציונית על יד ההסתדרות הציונית העולמית, עמ' 38
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה