"מצפה היה שיכיר את הבניין מרחוק לפי סימן כלשהו, שלא היה ברור לו מהו, או לפי התכונה של בני־אדם לפני הכניסה. אבל רחוב יוליוס, שהבית אמור היה לעמוד בו, ואשר בפתחו עצר ק' לרגע, לא היו בו, משני צדיו, אלא בניינים חדגוניים , גבוהים, אפורים, של דירות להשכרה, משכנות עוני. [ עד כאן פורסם ביום ו' ]
עכשיו בבוקר יום א, היו רוב החלונות תפוסים; נשענו עליהם גברים לבושי כתונת בלבד, שעישנו או הושיבו ילדים קטנים על אדן החלון בזהירות וברוך. חלונות אחרים היו גדושים ערימות של כלי־מיטה, ומעליהם נראה, פה ושם ובחטף, ראשה הפרוע של אשה. אנשים קראו זה אל זה מעבר לרחוב, וקריאה כזאת, מעל לראשו של ק' דווקא, עוררה צחוק גדול.
במרחקים שווים היו ברחוב הארוך חנויות־מכולת קטנות, ששכנו מתחת למפלס הרחוב ומדרגות אחדות הובילו אליהן. נשים היו נכנסות ויוצאות שם או עומדות על המדרגות ומפטפטות, מוכר־פירות שהכריז על מרכולתו כלפי החלונות, ולא נזהר כשם שק' לא נזהר, כמעט שהפילו בעגלת ־היד שלו. באותו רגע שנשמעה נגינה רצחנית של גרמופון, שיצא משימוש ברובע טוב יותר."
פרנץ קפקא, המשפט, הוצאת שוקן, תרגום מגרמנית: אברהם כרמל, עמ' 35 -36
פרנץ קפקא, המשפט, הוצאת שוקן, תרגום מגרמנית: אברהם כרמל, עמ' 35 -36
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה