"מן הנמנע הוא למצות במסגרת מאמר אחד את המפעל החינוכי של דמות רוחנית גדולה ורב־גונית מסוגו של מ. בובר. הרי בובר הוא מורה הדור ומורה האנושות במובן המקיף ביותר של המושג - במידה שהוראה היא עוד אפשרית היום. דבר אחד צריך לעמוד נגד עינינו שעה שאנו מתייצבים לחשבון נפש מול דיוקנו של אחד ממורי האנושות הגדולים של תקופתנו - הכרת צמצום סמכותה של ההוראה בזמננו. מי שמשלה את עצמו וסבור, שניתן למישהו היום, הן מתוך עמנו הן בקרב אומות העולם, להורות בתוקף סמכות שאינה נתונה לערעור, לא ירד לסוף משמעות בעיית הזמן ומשברו. חיים אנו בתקופה של אובדן אמונות ופריחת תחליפיהן הניאו־מיתיים ואפילו המאגיים. הסמכות ההוראתית - במובנה העליון הדתי - בתקופה, שלפי מהותה נבצרה כל אמונה תמימה ממנה, אינה יכולה להיות מוחלטת, אלא יחסית בלבד. משבר כה מקיף וכולל של האמונה כמו זה של האדם המודרני הוא גם ממילא משבר ההוראה."
ברוך קורצוויל, "לנוכח המבוכה הרוחנית של דורנו", הוצאת "יד קורצוויל" אוניברסיטת בר־אילן, מאמר בשם "המורה הגדול מ. בובר", עמ' 63, נדפס לראשונה ב"הארץ" י"ז שבט תשי"ח, 7.2.1958
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה