" מה אתה ? שואלים אותי אמריקאים. אני מסביר שנולדתי בבלגרד, שעזבתי בגיל 15, שתמיד החשבנו עצמנו כיוגוסלבים, שבמהלך שלושים השנים האחרונות אני מתרגם מכתבי משוררים סרביים, קרואטיים, סלובניים ומקדוניים, לאנגלית, שאי אילו הבדלים שמצאתי בין העמים השונים הללו גורמים לי נחת, שמי מבין המנהיגים הלאומניים של הנ"ל ותוכניותיהם מעניינים את התחת שלי...
' אה, ובכן אתה סרבי !' אומרים לי בתרועת ניצחון.
אני זוכר ראיון שנערך עם דיוק אלינגטון לפני שנים. המראיין אמר לו מתוך בטחון רב: אתה כותב את המוסיקה שלך לעם שלך; אלינגטון עשה עצמו כלא מבין ושאלה איזה עם זה ? עם אוהבי יין הביוז'ולי ?
יש לי יותר משותף עם חובב אלינגטון או דיקנסון מפאטגוניה או סין מאשר עם רבים מבני עמי. נולדתי אני תוך הפרה של הכלל שיותר מדי טבחים מקלקלים את התבשיל. תמיד הרגשתי בר־מזל שככה אני.
הדבר המוזר הוא שאני מוצא יותר ויותר אנשים אינם מאמינים לי, אנשים שטוענים בלהט שחיים מחוץ לשבט כלשהו הם חסרי ערך."
סימיק מתוך קינה בקורי עכביש בהחיים של דימויים עמ ' 55
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה