עוד לפני שהגיע הווטסאפ רציתי לברוח
רציתי לברוח מהמלחמה ומן המועקה שאיתה.
רצון בלתי אפשרי כמובן.
ואז הגיע הווטאספ ששלח אותי למסע חיפוש אחר "יואל הופמן".
היכן להתחיל. גוגול הביא אותי לפה ולשם, למחוזות מסוימים מעניינים,
כיוונים שיש בהם עבר וגם עתיד אך בסופו של דבר - דרך ללא מוצא.
הורדתי את "שירי חלום" של ג'ון ברימן בתרגום אריה זקס מהמדף.
וכך כותב זקס בפתיחה לספר תחת הכותרת "במקום מבוא":
"שירי החלום של ג'ון ברימן נראים לי כדבר החשוב ביותר שקרה לשפה האמריקנית מאז פאונד. אולי אפילו מאז וויטמן. אבל שירים הם דבר שקורה רק לשפה האחת שבה נכתבו. ומאחר שבמקורם עוררו בי שירי החלום אהבה חזקה לאיש שכתב אותם, העתקתי כמיטב יכולתי כמה מהם לעברית, שהיא שפתי.
מה שיצא בסוף הוא קובץ פסיפסי. יש בו תרגומים וי בו מאמרים על התרגומים. המאמרים בפירוש לא אמורים לפרש אלא לעשות ספר מגוון. אינני יודע מה מובן־מאליו אצל אדם מנוסה בשירה עברית. המאמרים הם על מה שהיה לי לא מובן־מאליו. רציתי להעביר את ברימן במילים עבריות שתלכנה עד הסוף של עצמן ובאותו זמן עד הסוף שלו. ככה זה בתרגומים בוודאי. ככה זה גם במאמרים אולי. אז אולי."
דברים נוספים שעלה בדעתי להביא כאן מהספר או שהיו ארוכים מדי או שהיו סתומים מדי או שהיו בוטים יתר על המידה.
חיפשתי לסיום דברים ברורים ופשוטים.
הנה הבית הראשון משיר של צ'סלוב מילוש שנקרא בתרגום של הח"מ "הקדשה"*
"אתם שלא יכולתי להציל
הקשיבו אלי.
נסו להבין את הנאום הפשוט הזה כיוון שלגבי אחר הייתי מתבייש.
נשבע אני, אין בי מעשי כשפים של מילים.
דובר אני עליכם בשתיקה כמו ענן או עץ"
שבת שלום
ג'ף
תרגום שלי מהנוסח שבאנגלית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה