"קפה 'פטר' במושבה הגרמנית היה בית־הקפה הראשון הקבוע שלי."
כך פותח אהרן אפלפלד את הפרק השני בספרו "עוד היום גדול ירושלים הזיכרון והאור".
בפרק 4 שם הוא כותב:
"'פטר' היה בית־הספר הראשון שלי לכתיבה. שם למדתי כי המילים הפשוטות הן המילים הנכונות. היומיומי מבטא אותנו בצורה ההולמת ביותר. בשנות החמישים כתבו סופרים צעירים בשפה גבוהה, חיקו את המשנה או המציאו סגנון מסורבל. גם אני נמשכתי אל הטונים הגבוהים. אך כל אימת שישבתי ליד אחי הפליטים ראיתי: מסתורי החיים חייבים להתלבש בעובדות. הפשוט והעובדתי הם הדרך לאמת. עודף לשוני הוא מכשלה. עוד דבר חשוב לימדו אותי אחי: צמצום וחסכון. מה שלא חייבים לומר אין אומרים. כל אחד שם נשא בנפשו ארץ קשה, בית שנשדד ואנשים שלעולם לא ייפרד מהם. כיצד חיים עם זה בכבוד. בשאלות 'גדולות' לא דנו, אבל בעניינים מעשיים דיברו. אחד הדיברות המעשיים אמר: אל ידבר אדם על עצמו אלא אם יש לזה משמעות לכלל. לדבר על עצמך רק משום שזה אירע לך, זו איוולת. וחמור יותר: אנוכיות לשמה."
אהרן אפלפלד, "עוד היום גדול ירושלים הזיכרון והאור", איורים : מאיר אפלפלד, כתר הוצאה לאור בע"מ ויד יצחק בן-צבי, עמ' 9, 17.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה