"בלילה באות האמהות עם ילדיהן החולים. באים אילמים, פיסחים וחירשים וילדים מגודלים הפולטים מגרונם הברות כשל עופות מרוגזים. הישישים מקבלים את פניהם ליד העגלות, משוחחים מעט ומברכים אותם בכוונה רבה. את כוחם של הישישים ראיתי לא פעם. בצ'רנוביץ הם חוללו נסים, פשוטו כמשמעו. כולם מכירים את הישישים ומשפיעים עליהם חיבה רבה, רק אנחנו לא יודעים לכבד אותם כראוי, לא שומעים בקולם ולועגים להם בסתר. לשווא הם העומדים וצועקים, שובו בנים שובבים. האוזניים בשיירה ערלות."
אהרן אפלפלד, "לַיִש", הזכויות שמורות למחבר וכתר הוצאה לאור בע"מ, עמ' 54
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה