" באין רואה תבואנה התמורות. הצמיחה היא איטית, בלתי מורגשת כמעט. רק לפעמים בתחנה, במקומות־החניה הארעיים, במירפסות, יציץ אליך ראש, קמטים חגורים לו לרוחב, ואתה יכול למנות, כמו על־גבי חתך גזע את טבעות השנים.
בשעות הבוקר דלילים הרחובות. הצעדים מודגשים על הכביש. בתים ואנשים חשופים לעין. האור השלם אינו מותיר מחבוא. בשעה זו יכול אתה לעקוב אחר התמורות. הבתים אינם קופאים על שמריהם. כאן נוספה דלת ולמעלה, התקינו מירפסת סגורה. הכול הולך ומתבצר בעקשנות, מכין עצמו לקראת העונות הקשות, מסתגל באופן מופלא. כבר בשעות הבוקר רואים זאת. גם בפנים אין הדברים שוקטים."
א. אפלפלד, "לאט" בקובץ "עשן", הוצאת י' מרכוס, עמ' 79
בשעות הבוקר דלילים הרחובות. הצעדים מודגשים על הכביש. בתים ואנשים חשופים לעין. האור השלם אינו מותיר מחבוא. בשעה זו יכול אתה לעקוב אחר התמורות. הבתים אינם קופאים על שמריהם. כאן נוספה דלת ולמעלה, התקינו מירפסת סגורה. הכול הולך ומתבצר בעקשנות, מכין עצמו לקראת העונות הקשות, מסתגל באופן מופלא. כבר בשעות הבוקר רואים זאת. גם בפנים אין הדברים שוקטים."
א. אפלפלד, "לאט" בקובץ "עשן", הוצאת י' מרכוס, עמ' 79
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה