הפייסבוק זימן לי השבוע - משום מה - לא מעט מפגשים חדשים ומעניינים עם אנשים שהכרתי ועם אנשים שלא הכרתי קודם.
זוהי כשלעצמה נקודה שרציתי לציין אותה, אבל לא זו הנקודה.
הנקודה היא שאנחנו במצב - שמצד אחד מחייב התייחסות ומצד שני, לי נראה שתמצית ההתייחסות הזאת צריכה להיות - בראש ובראשונה - מבוכה. מבוכה רבתית אפילו. אני מתכוון למשבר הקורונה.
הקורונה מופיעה אצלנו במקביל למשבר פוליטי שאפשר ולדעתי צריך לכנות אותו משבר חמור וחריף.
אחד המאפיינים של המשבר הזה הוא שהמעורבים בו, והאחראיים לו - אינם משדרים מצדם מבוכה כלשהי.
התנהגות מרבית הפוליטיקאים היא פשוט מביכה.
הציבור משתי המחנות, ויש שלש, מתבונן הוא מהצד; לזכותו ייאמר שהוא נבוך מאד. אפשר לחוש ולראות את מבוכת הציבור, הן נוכח משבר קורונה והן נוכח המשבר הפוליטי.
ראיתי אתמול ( בפייסבוק ) שני דברי תורה מרתקים שעסקו בקשר שבין פורים לבין מבוכה. דא עקא הם באנגלית ואין בידי לתרגמם.
דבר התורה שבחרתי להביא להלן הוא גם כן מרתק. עם זאת, רחוקים דברי מו"ר הרב עמיטל שלהלן, מאד מאד מקוטב המבוכה, כפי שתיראו. באופן כללי - הקוטביות הזאת -ובמקרה שלנו כאן, וודאות מוחלטת מן הצד האחד כנגד מבוכה רבתית מן העבר השני - היא מן היסודות המכוננים של עולם הרוח, ושל התורה, וזאת כפי שלמדתי מו"ר אברהם יהושע השל. אולי בכל זאת - מתוך הערפל שמסביב מבצבץ לו - יסוד מובהק של פורים - יסוד הנהפוך הוא....
דברים מתוך שיחה של הרב עמיטל לשבת פרשת תצוה - זכור תשנ"ו:
"החג המזוהה עם מחיית עמלק מכונה בפינו "פורים", על שם הפור שהפיל המן. לכאורה לא מובן מדוע מדגישים את עניין הפלת הפור – מה שחשוב הוא שהמן רצה להשמיד את עם ישראל, מה זה משנה כיצד הוא בחר את היום הראוי לכך? התשובה היא, שהפור מסמל את האידיאולוגיה העמלקית, שעל פיה הכל מבוסס על מקריות, ואין שום ערך מוחלט.
זוהי כשלעצמה נקודה שרציתי לציין אותה, אבל לא זו הנקודה.
הנקודה היא שאנחנו במצב - שמצד אחד מחייב התייחסות ומצד שני, לי נראה שתמצית ההתייחסות הזאת צריכה להיות - בראש ובראשונה - מבוכה. מבוכה רבתית אפילו. אני מתכוון למשבר הקורונה.
הקורונה מופיעה אצלנו במקביל למשבר פוליטי שאפשר ולדעתי צריך לכנות אותו משבר חמור וחריף.
אחד המאפיינים של המשבר הזה הוא שהמעורבים בו, והאחראיים לו - אינם משדרים מצדם מבוכה כלשהי.
התנהגות מרבית הפוליטיקאים היא פשוט מביכה.
הציבור משתי המחנות, ויש שלש, מתבונן הוא מהצד; לזכותו ייאמר שהוא נבוך מאד. אפשר לחוש ולראות את מבוכת הציבור, הן נוכח משבר קורונה והן נוכח המשבר הפוליטי.
ראיתי אתמול ( בפייסבוק ) שני דברי תורה מרתקים שעסקו בקשר שבין פורים לבין מבוכה. דא עקא הם באנגלית ואין בידי לתרגמם.
דבר התורה שבחרתי להביא להלן הוא גם כן מרתק. עם זאת, רחוקים דברי מו"ר הרב עמיטל שלהלן, מאד מאד מקוטב המבוכה, כפי שתיראו. באופן כללי - הקוטביות הזאת -ובמקרה שלנו כאן, וודאות מוחלטת מן הצד האחד כנגד מבוכה רבתית מן העבר השני - היא מן היסודות המכוננים של עולם הרוח, ושל התורה, וזאת כפי שלמדתי מו"ר אברהם יהושע השל. אולי בכל זאת - מתוך הערפל שמסביב מבצבץ לו - יסוד מובהק של פורים - יסוד הנהפוך הוא....
דברים מתוך שיחה של הרב עמיטל לשבת פרשת תצוה - זכור תשנ"ו:
"החג המזוהה עם מחיית עמלק מכונה בפינו "פורים", על שם הפור שהפיל המן. לכאורה לא מובן מדוע מדגישים את עניין הפלת הפור – מה שחשוב הוא שהמן רצה להשמיד את עם ישראל, מה זה משנה כיצד הוא בחר את היום הראוי לכך? התשובה היא, שהפור מסמל את האידיאולוגיה העמלקית, שעל פיה הכל מבוסס על מקריות, ואין שום ערך מוחלט.
התורה מצווה למחות את זכר עמלק, כיוון שהוא איבד את זכות קיומו. לכל עם ואידיאולוגיה יש תפקיד בעולם. בתוך המכלול יש מקום לכל פריט, אפילו אם הוא שלילי. אנו לוקחים את החלבנה בין סממני הקטורת, אף שריחה רע. אולם עמלק אינו חלק מן המכלול, כיוון לדידו אין שום מכלול, ואין שום ערך מחייב: הכל מותר והכל מקרי. זוהי האידיאולוגיה הכי מסוכנת והכי רחוקה מן היהדות. לכל עבודה זרה יש מכנה משותף מסויים עם היהדות, כיוון שיש בה חיפוש של הקב"ה, ואילו לעמלק אין שום מכנה משותף עם היהדות, כיוון שהוא דוחה את עצם הרעיון לחפש ערך כלשהו.
מאז שבלבל סנחריב את האומות, אין עם המזוהה עם עמלק, אולם התפיסה העמלקית עדיין קיימת. תפיסה זו מוצאת את ביטויה המודרני בזרם המכונה פוסט-מודרניזם. התרבות המודרנית דוגלת בקִדמה ובערכים נוספים, אולם הזרם הפוסט-מודרני כופר בקיומם של ערכים מוחלטים. לדבריו אין צורך לשאוף לקִדמה, ובעצם אין צורך לשאוף לשום דבר. אין אידיאולוגיה מסודרת, והכל מותר, בדיוק כפי שסבר עמלק. היהדות מכריזה אפוא מלחמה על תפיסה זו.
מתוך שיחות ראשי הישיבה למועדים באתר בית המדרש הוירטואלי ע"ש ישראל קושיצקי במסגרת ישיבת הר עציון וראו ב http://www.etzion.org.il/vbm/sichot.php
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה